בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

"מה, כאילו, עכשיו?" היא שאלה

תמים ונאיבי
לפני חודשיים • 24 בפבר׳ 2024

"מה, כאילו, עכשיו?" היא שאלה

תמים ונאיבי • 24 בפבר׳ 2024
אני לא חושב שאני מסוגל לעשות את זה.. היא מצפה.
נפגשנו לפני שנה. ברמנתי בפאב במיקום שומם. בפעמים הבודדות בהם המקום היה מלא,
היא הייתה ממלצרת. צעירה אנרגטית, גותית. אהבתי את החיוך שלה כי היה בו משהו נועז ומרדני
אז כשהיה רגע פנוי והיא הייתה עוברת ליד הבר הייתי מוזג מהר שוט ערק שם בפינת הבר ומסמן לה
'לאסוף' אותו בדרכה. וכשהיא הייתה עוברת שוב הייתי מרים מולה, כאילו הזמן עצר מהרגע שהיא הרימה
את השוט, וכשאני הרמתי את הכוס, שותה את האלכוהול התרופתי ומאפשר לזמן שלנו לעבור.
ככה זה המשיך חודש, חודשיים, שלושה. נהניתי מהייחוד של הרגעים הקטנים האלו, כאילו בלי להכיר,
יצרנו עולם נפרד מעבר למרחב ולזמן שהוא רק שלנו.
צהריים של תחילת החורף, בדרכי לחתונה של חבר ילדות שכבר נותק הקשר אך מגיע מתוך ההכרח, אני מקבל הודעה.
"מתי כבר נעשה עם זה משהו" ואני, שלא מבין ציניות או רמזים גסים בהודעות טקסט הגבתי בתמימות שהצליחה להתאים "עם מה?".
והיא ענתה "עם המתח הזה... icon_wink.gif"
התכתבנו כל החתונה ובמהלכה הגלו תחושות ומחשבות שונות. קבענו להיפגש ביער לטיול עם הכלבה וכדי לצפות בשקיעה.
שמענו מוזיקה, ציירנו בעט נוצה והתחבקנו תחת השמיכה לרגעי חירום שאני שומר באוטו ובזמן הזה דיברנו על הדעות הליברליות שלנו,
על מונוגמיה, אהבה, על היופי של החופש במיניות ועל הרצון שלה להתנסות בבדסמ ועל הניסיון שלי בעולם הזה.
בדרך חזרה משהו עלה בי, "מה דעתך על פטריות?" שאלתי בסקרנות. "פעם אחת ניסיתי" היא אמרה ואז סיפרה על החוויה
המטורפת שחוותה בדרום אמריקה. "בא לך הרפתקה?" שאלתי. "מה, כאילו עכשיו?" היא הופתעה.
"כן" חייכתי תוך כדי מחשבה שזו הצעה מצחיקה בהתחשב שזו פגישה ראשונה שלנו מחוץ לעבודה.
"יאללה" היא ענתה בטון שמרמז על כך שהיא בעצמה הופתעה מההצעה. "מה, יאללה?" שאלתי על מנת לוודא.
"יאללה!" היא ענתה לאחר שסיימה את החישובים והבינה שהיא בטוחה.

נסענו אל הדירה שלי, קומה רביעית בבניין ישן. דירה גדולה צבועה בירוק ובשחור, ציורים פסיכדליים על הקירות ותאורה שניתן לעמעם בקלות.
שלפתי את הפטריות מהפריזר, תחבתי אותם לבראוניז שהכנתי מראש, הגשתי לה חצי וטרפנו.
אט אט הצבעים בהקו, הטקסטורות זרמו והתחושות הגופניות התעצמו. לעולם לא חשבתי שלאחר שלוש שעות פגישה ביער,
אוכל להמשיך ולשבת לשוחח עם מישהי עוד 4 שעות נוספות. בשלב הזה אנחנו מחובקים על הספה ואני מעביר את קצוות אצבעותיי מהאמה שלה ועד לתחילת עורף בתנועות ארוכות ואיטיות, היא מספרת על ההרפתקאות השונות שלה בעולם ואני? אני נטרף. נחישות. וואי וואי איך נחישות עושה לי את זה. כשאדם מזהה את האש שבוערת בו, לא מפחד מהלהבות
ובתשוקה מזין אותה, אז במצבים כאלו האש הזו מבעירה אותי. אותה האש מעבירה לי זרם בגב שדוחף את אצבעותיי אל העורף ואל אחורי הראש, עיניה נעצמות. גל נוסף של כח עובר מהחזה שלי, דרך הכתפיים ואל היד וגורם לה לתפוס אותה בצוואר, הראש שלה שמוט לחלוטין בלפיתה שלי.
ההתמסרות שלה לתפיסה שלי מלבות את האש שנדלקה אצלי בעקבות הסיפור שלה כאומרת לידיי להעצים את ההחזקה ולהטות את הראש שלה אחורה
כך שאוכל לראות את עיניה ברור יותר. כיווץ קל של הגבות שלה מבטא ספק כאב ספק עונג. אני מסתובב כך שגופי יהיה מול גופה.
ובזמן שהיד הראשונה מחזיקה אותה מכווצת לאחור, היד שלי אוחזת למטה וכמעט שמקיפה חלק גדול מהמותן הצר שלה משחקת מעט עם האגודל בקו המכנס שלה.
היא לוקחת את ידיה ותופסת אותי בגב על מנת לקבל יציבות. היא פותחת את העיניים שלה ומסתכלת אליי, אני רואה את זה ומתקרב לנשק אותה.
לפני שאני מגיע אני שוב מושך אותה אחורה עם היד, אז משחרר, תופס אותה בשתי הידיים שלה מעל האגן שלה ומושך אליי.
אני מרגיש את הכתפיים שלה מתכווצות קדימה בעונג, אני שוב מתקרב אל הפנים שלה למרחק נשיקה ומרים את הצוואר אלה אל השפתיים שלי.
תחילה אני רק מניח את השפתיים על צווארה, מאפשר לשפם לי קצת לעקוץ אותה. אני נושף בקרירות כלפי עצם הצוואר, מעלה את הנשיפה ומחמם אותה.
גופה רועד מצמרמורת, אני שם לב לתחושת בד רטוב מתחככת לגופי. אני מניח יד רכה על העורף, יד נוספת חובקת את גבה, מחבק אותה ככה שראשה יהיה על החזה שלי, נושק לה על הראש ומתרחק. מבטה מבולבל, היא הרי כבר הבחינה בבליטה הקשה שיש לי במכנסיים, למה אני עוצר היא חושבת לעצמה. אני מחייך ושואל "זה בסדר שנעצור כאן?" ואני רואה על מבטה שהיא לא בידיוק מבינה מה לענות במצב הזה. אני מניח שכנראה לרוב, כשיצא לה להיות במצב בו היא כל כך קרובה לסקס, היא כנראה קיבלה את מבוקשה ולא מכירה איך לעשות את המעבר מההתרגשות הזו חזרה לנורמל מבלי טקס המין. היא אומרת שבסדר ונושפת נשיפה שמטרתה להקל על מצבה.
אני מחייך אליה בחיוך גדול ושמח