לפני שבוע. 2 במאי 2024 בשעה 0:15
זה הרבה יותר קשה ממש שחשבתי
זה מתסכל אותי במיוחד כשברור לי מה אני רוצה
אני יודעת לתקשר את זה
מה אני אוהבת ומה לא
אני יודעת על מה אני לא מוכנה להתפשר
אבל מגלה כי למרות הכל
זה לא מסתדר
זה עניין של חיבורים
והחתיכה החסרה שלי נעלמה מהחבילה
אני מדייקת את עצמי עוד ועוד
אבל נמאס לי לבזבז את הזמן על טיפשות של אנשים
אני יודעת בדיוק מה יש לי לתת
ואולי אני צריכה לסנן עוד יותר ולהפסיק להתייחס לדיבורים שלכם כאמיתות ולהתחיל לפקפק בכל דבר
אבל הבעיה היא שאני שונאת להרגיש ככה
מנוכרת מכל העולם
כאילו האמת נמצאת רק אצלי
אני לא מרגישה שאני מפספסת משהו טוב
אני בעיקר מרגישה שאני בוחשת ובוחשת
ומאבדת לאט לאט את הסבלנות
או את התקווה
לפעמים לא בא לי על זה
לא בא לי להיות חרמנית כל היום
לא בא לי לקנא בקשרים בדסמים של אחרים
לא בא לי לקרוא פוסטים שהייתי רוצה לחיות אותם
לא בא לי את התחושה הזו שלי זה לא מצליח
שאצלי זה לא קורה
לפעמים בא לי להיות האישה הזו,
הדוסית הקטנה והתמימה,
שלעולם לא הרגישה מה זו אורגזמה,
שלא מכירה שום תנוחה חוץ ממיסיונרית,
שעושה סקס בחושך פעם בשבוע ולא צריכה יותר מזה
שלא אוהבת כאב או השפלות
שאין לה מושג מה זה גולדן,פטיש,SSC
לפעמים נראה שככה החיים היו הרבה יותר קלים.
להיות ״תינוק שנשבה״
אבל אני לא הצלחתי להסתפק בזה
לעולם לא הייתי האישה הזו
רק ניסיתי לחסום את עצמי ממחשבות זרות.
אבל דווקא עכשיו כשאני יודעת איזו אישה אני רוצה להיות
איזו אישה אני משתוקקת להיות
אני לא מצליחה להיות.
אולי הגיע הזמן לוותר
עליה
עליי
עליכם