XPRMENTAL

בַּטְּוָח הָאָרֹךְ מְקַבְּלִים אֶת מָה שֶׁנּוֹתְנִים, וְנִימוּסִים לֹא עוֹלִים כֶּסֶף.

כְּשֶׁאַתָּה מְשַׁקֵּר, אַתָּה צָרִיךְ לְהִשָּׁמַע כְּאִלּוּ אַתָּה מַאֲמִין לָזֶה. בִּמְיֻחָד כְּשֶׁאַתָּה מְשַׁקֵּר לְעַצְמְךָ.

אֵיתָ"ן תָּמִיד עָזְרוּ לִי לְזַהוֹת בֵּין לֶיְדִּי לִפְרֵחָה.

‏"אַתָּה יוֹדֵעַ, הַזְּמַן לֹא רִחֵם עַל הַמָּקוֹם" אָמַר לִי וְהַפְתָּעָה בְּקוֹלוֹ.

"הַזְּמַן מֵעוֹלָם לֹא הָיָה רַחוּם" הֵשַׁבְתִּי בְּהַשְׁלָמָה.

"כָּבוֹד?" הִתְמַרְמַרְתִּי בִּתְשׁוּבָה.
"מָה זֶה בִּכְלָל לַעֲזָאזֵל? כָּל אֶחָד חוֹשֵׁב עַל זֶה אַחֶרֶת. אַתָּה לֹא יָכוֹל לִשְׁתּוֹת אֶת זֶה. לֹא יָכוֹל לְזַיֵּן אֶת זֶה. אִם יֵשׁ לְךָ יוֹתֵר מִדַּי אַתָּה נִדְפַק וְאִם אֵין לְךָ כְּלָל אָז לֹא תִּתְגַּעְגֵּעַ לָזֶה".

לָמַדְתִּי כָּל מִינֵי דְּבָרִים מֵהַטָּעוּיוֹת הָרַבּוֹת שֶׁלִּי. הַדָּבָר הָאֶחָד שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אֶלְמַד הוּא לְהַפְסִיק לַעֲשׂוֹת אוֹתָן.

טִבְעִי הוּא שָׁלוֹם וּמִשְׁאֲלוֹתַי פְּשׁוּטוֹת, סִפַּרְתִּי, בִּקְתָּה צְנוּעָה, כַּמָּה עֵצִים נָאִים בַּחֲזִית.

אַךְ אִם אֱלוֹהִים רוֹצֶה לְהַשְׁלִים אֶת אָשְׁרִי, הוֹסַפְתִּי, הוּא יַעֲנִיק לִי אֶת הַשִּׂמְחָה לִרְאוֹת שִׁשָּׁה אוֹ שִׁבְעָה מֵאוֹיְבַי תְּלוּיִים עַל הָעֵצִים הָאֵלֶּה.

לִפְנֵי מוֹתָם, אֲנִי, שֶׁרְגָשׁוֹת לִבִּי יְפַעְפְּעוּ, אֶסְלַח לָהֶם עַל כָּל הָרַע שֶׁעָשׂוּ לִי בְּחַיֵּיהֶם. אָדָם חַיָּב, אָכֵן, לִסְלֹחַ לְאוֹיְבָיו – אַךְ לֹא לִפְנֵי שֶׁתָּלוּ אוֹתָם.

אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ אוֹמְרִים, סוּסִים זְקֵנִים לֹא יְכוֹלִים לְדַלֵּג מֵעַל מְשׂוּכוֹת חֲדָשׁוֹת.

אוּלַי אֵין כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פַּרְצוּפִים בָּעוֹלָם. אִם אַתָּה מִזְדַּקֵּן מַסְפִּיק, אַתָּה מַתְחִיל לִרְאוֹת אוֹתָם שׁוּב.