לפני 12 שנים. 23 באוגוסט 2012 בשעה 13:02
שוב נושבות רוחות הקיץ החמות,
שוב קופחת השמש על ארצנו השדופה.
אחרי שבועות של קיץ סוער,
טריפת בשרים מגוונים,מגונים,מיושנים (כגילנו),ומעושנים היטב
מקבלים פניה מצמד אפרוחים, ועוד- נשוי
מממ....קרררררר.....שלחנו אותם מיידית לשחק במגרש אחר....
התעקשו. משהו בתשובות שלהם היה שפוי, חכם,אינטליגנטי,רגוע, אמיתי...
הוא קצת(הרבה) קוקולד, היא קצת(הרבה) אוהבת לשרת מינית , ובתקשורת איתם אנו מבינים שגם פליק בישבן מעיף אותה לשמיים. בגדי עור.עקבים.כל מה שנרצה.התנסה בהכל.היא עוד לא... מסכימה וזורמת עם הכל.
הממממ....לא ממש מאמינים שבשלות מינית אמיתית כזו מאפיינת את בני גילם,מאמינים שצריכה להיות בגרות מסוימת שמגיעה עם הגיל כדי להיכנס למקום הזה, מהסיבות הנכונות,לא כל שכן כשמדובר בזוג נשואים טריים,מאמינים ב"רוצה" ולא רק ב"מסכימה", ובעיקר לא ממש מאמינים, שזוג דרדסים שכזה, באמת רעב ונדלק מצמד - בגילנו....
עוד תשובה ועוד תשובה....והנה אנחנו פה...תחנת רכבת.קסדה שחורה.שדיים גדולים.חיוכים.אמיתי.נכנסים יחד לחדר...שוב מביטים בהם...חמודים.בהירים.תוהים אם "בזבזנו" בוקר, צימר...לראשונה לא בטוחים איך להמשיך...
הוא מחייך חיוך מבוייש – "אני מבקש שתיקחו אותה ואני אשב כאן בינתיים". מפנטז על האדון תוקע אותה מאחור ומשפריץ עליה כשהוא יושב וצופה.
היא קמה ונגשת אלינו. מהוססת, קצת מבוישת.חיבוק קצר כשגופה נלחץ אלינו, להרגיש את נשימתה המרוגשת, לחפון קלות את חיטוביה המאוד שופעים...ואנחנו יודעים שהיא שם...עבורנו...להנאתנו....
שדיים דשנות כמו שאנחנו אוהבים,בטן רכה,פסי שיזוף יפים,חיוך של מבוכה,יפה,חוטיני קטן.
לאחר שיחרור אורזמות אין ספור ממנה,עינוג אדוני כמו שמגיע לו,אדוני מלמד אותה לעשות לי פיסטינג.ילדה?אשה מדהימה.כאילו עשתה את זה כל חייה.הדו-מינית הכי טבעית שהכרתי אי פעם.יותר עושה ממדברת.יותר צריכה לעשות - משצריכה לדבר.כל הגוף שלה מרגיש שם.לא מפסיקה לרגע.לא עוצרת בכלום.שלולית שלי מספיגה את המזרון.ולא מרפה .זורמת זו מילה מעליבה עבורה.מתחברת זו המילה הנכונה.בעלה החמוד מצטרף מדי פעם..מעודד אותה..מלקק ,מזיין מדי פעם...
השעות שעברו אחרי היו מאוד מאוד מפתיעות ומהנות. מי היה מאמין...אפרוחית חמה ונהדרת כזאת...אפרוחון חמוד וכל כך מפרגן...
בניגוד להרגלנו– לא נמשיך הפעם בתיאורי תאוות הבשרים הבוטים שהמשיכו להם שם...
הפעם...נשאיר את זה ככה.
ולצמד הצעיר – אנו באמת מורידים(או אוכלים) את הכובע – הייתם כל מה שאמרתם ויותר מזה..
לימדתם אותנו- המנוסים -משהו חדש,
לפעמים באמת שווה וצריך לצאת מהקופסה,
או כמו שאמרה אהובתי- לפעמים,אפילו מופרעים כמונו צריכים להעיז לשחק במגרש אחר...
(...חחחח רק שלא תתהפך לי -בובי ...)
וכן...נשמח לעוד :-)
איזה כיף שהקיץ אצלנו נמשך כל השנה!!!!!!!!
שודדי העריסות.
