שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב
הצטרפ/י לכלוב תוך דקות - ובחינם
הרשמה התחברות

הצטרפו אלינו לכלוב - הבית של קהילת הבדסם (סאדו מזוכיזם) בישראל

הכניסה מגיל 18 ומעלה


הרשמה חינם

פורום

מגזין

כשאני מגיע לפופיק את נאנחת כמו מישהי שחשפו את הבלוף שלה וכשאני מגיע לכוס ומגלה שהוא רטוב אני אפילו לא צריך להגיד שאת שקרנית גרועה. את קצת קורסת לתוך היד שלי ואומרת "אני זוכרת".
אני מרימה את שמיכת הפוך מעל הראש ומנסה להרגיש קצת יותר מוגנת. אחרי דקה ארוכה של שקט אני לא יכולה לשאת את זה יותר. אני מבקשת ממנו ללכת לישון. הוא אומר, "את יכולה ללכת לישון אם את רוצה, ואתה יכולה גם להפשיל את המכנסיים, לגעת בעצמך ולבכות קצת בשבילי, בזמן שאני חושב על השיחה הנעימה שהייתה לי איתה".
-"תמורת הסכום הנכון תקבל שטר מחילה אותנטי, שיציל את נשמתך ואת נשמת זוגתך החוטאות מהגיהנום לעולמי עולמים, וכך תבטיח שאחרי שתשתחרר מכבליו של העולם הגשמי, ישמר לשניכם מקום לצידו של האל, וכמובן - כל החבילה של תחיית המתים, קץ הימים, וכולי וכולי". -"וואלה. וכמה כל זה יעלה לי?"
פגשתי אותה בטינדר. היא הייתה בת שלושים ושש, מבוגרת ממני ביותר מעשר שנים, אבל עם גזרה דקה, חזה גדול ושיזוף יפה. ״אתה באמת רק בן 25?״ היא שאלה. ואני עניתי, ״תתפשטי.״
אני מנסה להבין מדוע לדעתו הוא מאוד מתאים, ואיזה יתרון הוא עצמו מביא לתפקיד. יש חשמל באויר, ויש רצון שצומח בתוכי. להפוך אותו לשלי. ללוש אותו. לשחק בו. לקשור אותו. לשמוע את הקול שלו אומר את המשפטים הנכונים.

בילויים

לוחות