אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הצטרפו אלינו לכלוב - הבית של קהילת הבדסם (סאדו מזוכיזם) בישראל

הכניסה מגיל 18 ומעלה


הרשמה חינם

פורום

מגזין

צל של חיוך עבר על פניו כשהיא ניסתה להסתיר בביישנות את ערוותה. הוא הצביע על מרכז החדר: "תעמדי פה עם הגב לחלון, רגליים בפיסוק קטן, ידיים מאחורי העורף." היא צייתה במהירות.
הגעתי מזיע - אפילו מסריח; והוא קילח אותי, מכף רגל ועד ראש, מבחוץ ומבפנים, עד שהרגשתי נקי.
לפעמים הוא ניגש לכלוב שלי ומושיט יד מבעד לסורגים, נותן לי להתענג על פיסת מגע קטועה. לפעמים הוא בכלל לא מספיק ללטף אותי כי אני מתרפקת על היד שלו כאחוזת תזזית. לפעמים הוא ניגש אל הכלוב ומשתופף במרחק של כמה סנטימטרים ממנו ולא מושיט יד – רק מסתכל.
בלי מילים אני מסמנת לו להתרומם מישיבתו. כמו מעצמו הוא מבין, פושט חולצה, מכנסיים, גרב ועוד אחד. בתחתונים לבנים הוא נראה קצת כמו ילד קטן שהלך לאיבוד בעולם של גדולים. עכשיו גם התחתונים הוסרו. הוא מרים שתי אצבעות לנחם את שפתו הפצועה. ביד זריזה אני מונעת ממנו כל נחמה. אני נושמת לעברו נשימות כבדות, עמוקות, והוא נושם אלי חזרה כחיה שניצודה, יודעת שאלה רגעיה האחרונים. תיכף גם נשימותיו יהיו שלי.
בעקבות מודעה של עבד, על חיפוש שותף לדירה...

הבליינים

הקלטות חדשות

איציק 1234
לפני 5 ימים
HerrHerzl
לפני חודש
שלגי
לפני חודש

לוחות