לפני שבועיים. יום שלישי, 14 ביולי 2026 בשעה 7:07
אני יושבת עליו עכשיו.
כל כולי מלאה,
כל תזוזה מעבירה בי
תחושות , זרמים, להבות.
אני פוקחת עיניים.
מזכירה לעצמי שיש לי ידיים,
הן קשורות מאחורי הגב,
תחושה קשה.
אני רחוקה מלגעת בו,
ללטף את עורו,
להעביר בו את התחושה הזו...
הנפלאה , הכואבת, המתקשה
"קשה לך איתי, ככה בשקט שלי?"
מנידה את הראש מצד לצד, כל תנועה בי מעבירה זרם חדש
אתה גונח בשקט
בתוך השקט אני מבינה
מהו בכלל שקט , בתוך סערה.
"אני מרגיש אותך פועמת, קצב הלב וקצב ההצמדות שלך אלי, זהים''
''לקחתי לך את הידיים, כדי למנוע ממך בריחה לצדדים'' אמרת ואני מתחילה להרגיש כוכבים.
הוא מרחיב אותי, אני מרגישה גם אותו פועם
מוצאת את עצמי מתחילה להתנדנד
מעבירה את משקל גופי קדימה ואחורה
כל אחורה הזין שלו נכנס עוד פעם לתוכי
מוציא ממני גניחה גרונית
''כן, ככה בדיוק. תוציאי ממך החלטות , תקשיבי לפעימות'' אתה גונח מילים
הידיים שלך אוחזות בי, האצבעות שלך לשות את השדיים שלי
מעקצצות את פיטמותיי , אתה תופס כול פיטמה בין אצבע לאגודל
מביט לתוך עיניי עד שאני מיבבת ולוחשת ''די, די''
המבט שלך משתנה, החיוך הסאדיסטי מתחלף במבט תוהה
''די להפסיק או די זה יותר מדי?'' אתה שואל
מה אני , מסוגלת לחשוב בכלל??
תיקח, תיקח, תעשה בי מה שבא לך!!
אוף.. מה להפעיל את המוח העקשן הזה שוב...
אתה מחייך - '' אני רואה שאת בדילמה, החרמנות שלך נוזלות ממך. העיניים שלך מעורפלות כאילו ויתרת על המחשבות''
אני כבר מיומנת בהעברת משקל. עולה ויורדת על המוט הזה, זין נכון? אוף... כמה הוא מרחיב לי את החור
מבינה שהדרך שלי לאורגזמה מצויה בסינרגיה בין הרמת אגן לויתור.
לקבל את ההבנה שככל שאשחרר ככה יהיה לו מקום להשתחרר
בראש שלי משפט
''אני רוצה שתמלא אותי, אני רוצה שאחרי שתגמור תפקוק לי את החור, לא לאבד טיפה, להישאר מלאה בכל מה שאתה''
פתאום מבינה שאמרתי את זה בקול רם...
''כך יהיה'' אמרת וגמרת עמוק בתוך התחת שלי
סוף חלק תשיעי
