העולם כבר לא פשוט

המחשבות צפות.

פתאום יש דרישה למילים

בתוך סבך של מלמולים,

קולות הלילה לא מסגירים

שתחושת הציפה מציקה

שהעוגן לא מתוח, המפרש לא איתן.

אני נהנה לצפות לעתיד

אך החשש בי מתמיד

להיכן השביל אותי מוליך

האם זה אני שמוביל

או מובל או בכלל לא חלק , נשרך.

זה שונה

זה אחר

זה כל מה שרצית

למה זה מבהיל אותך

זה מחלחל בתוכך,

פחד מזדחל 

אך גם ידיעה

שלא סוג הנעליים יקבע

את חוזק  הנפילה.

ממלא את החזה באוויר

לב , מעט מהסס

מביט אל דף האפשרויות,

יודע שעמוק בפנים,

זה מה שצריך להיות.

אני רוצה להיות סוחף 

געשי ורוחי, בא והולך 

שוטף ונשטף 

כמו גל

לסחוף להרפתקה

של מיצים ומטריות צבעוניות

משהו שמספרים במתיקות סוד,

לחברות הנשואות.

משהו עוצר אותי

כשאני מביט באישה

אני תוהה לעצמי 

איפה הרצון והיופי פוגשים בצורך.

כמה ערך יש לחוויה מול חיים שלמים

האם חוויה אחת מרגשת שווה ערך 

ליום יום של מתיקות וסוד, של מילים ותחושות

של געגוע וכמיהה

עד עור יפגוש עור

ונשיקה תחליף צעקה של:

מתי אתה בא!

החיים ממשיכים

היומן עמוס אירועים וכנסים

רופאים או בדיקות

שיגרת היום יום

כמה כיף זה להיות במחשבה

בתוך חיוך קטן

של תחושה, רצון או אפילו חלום.

להיות בידיעה שאולי יש בך

יותר ממחשבה

אולי ברגעים, מרגישים בעור

את הסימנים שהותרתי 

בכך שלא אחזתי.

רק נוכח.

ברקע של החיים.

תוהה כמה מקום אני תופס

במחשבות של  אחרים

שחוויתי בכמה חושים.

פתאום ימי ראשון 

הפכו מעוול גדול 

לציפייה

הרגשה חדשה.

לפעמים מרוב שיש לי תוכניות בראש

אני חושב שהשבוע שלי ריק

אז אני נזכר כמה חופש יש לי עכשיו 

ולמה לא להיות בשלוש מקורות מים גדולים בשבוע אחד

מה יש לי להפסיד?

אולי אני זקן מדי לכל השיט הזה?

הילד שתוכי צחק עכשיו עלי.. פפפפ... איזה מעליב זה.

מחשבות אחרי שהחבילה של הציוד קמפינג החדש מגיעה...

קשה לפיצוח

מעניינת 

מתחת לעיניים הקטנות 

נסתרת מחשבה מרתקת 

למרות שמתהלכת בביטחון בעולם

יש במעטפת משהו לא שלם.

זה אינו פגם , זו תפיסת עולם

שהכלים ינועו בצורה אחת 

למחשבות והרצונות מגירה אחרת 

נשמרת

לא מתפשרת

רוצה להיסחף בזרמים שלה

לא מגלה פיסה ממפת ליבה.

ייתכן וקיבלתי גירסא מעט מעופפת

מקבל אחריות , אני היסודות 

שלי המגולגלת שפתחה דרך.

זמן לא יספיק 

הזמן אף פעם לא מספיק

לענות לשאלות החשובות 

אילו שמעלות 

ספקות ותשוקות

"מה שאתה הבאת, זה פה.. גבוה מעל''

התסריט היה מתוכנן מראש כמובן

לא היו בו הרבה פרטים.

שני כסאות, שולחן, 2 כוסות יין ואולי גם בקבוק אחד. 

האם יהיה אוכל או נשנושי בר? זאת הופתעתי לגלות, הייתה בחירה קלה.

איך תזהי אותי? 

אתן לסיטואציה להתגלגל , השיבה.

שנכנסה לתוך שדה הראייה, הבנתי ישר שמדובר בלביאה.

חיש מהר עברה את המרחק בין מגרש החנייה לפתח המסעדה.

למראה עיניים צוחקות הכרתי אותך , רשמית, לראשונה

''כמובן שבקבוק, אני לא שותה אותו לבד, ברור?!" 

נפש מעניינת לאט לאט נפרשת

ממבט מתחמק היא אט אט מרגישה קצת יותר בנוח 

ואילו אני מרכז את מבטי, לא לפספס אפילו רגע מהקסם שמולי

דברים מתגלים,

צירי זמן מתבהרים 

אפילו חמישה אלמנטים נפרסים ונמדדים כנגד ארבע יסודות אחרים

הרבה טעמים : וניל עוגיות, מסקרפונה בגביע, משהו גם מלוח..

יש דבר יפה וזה לצפות באישה אוכלת גלידה .. לא בכפית. בגביע אמתני 

בחיי שלא ראיתי כזו מהירות חצי גביע כבר נעלם כשביקשתי שתאט קצת את הקצב

להתענג על מראה , מלקקת בהנאה רבה , חושבת שלא ראיתי את הטיפה הסוררת שמצאה את מקומה בסנטר

"קר פה, בטוח אמצע לי משהו חם בבגז' , הוא ממש מסודר , קדימה מסע אל המכונית. קדימה צעד.

משהו דקיק שלא עשה רושם מחמם  נכרס לו סביב הגוף הקטן שהצטופף איתי לרגעים אחרונים 

של דיבורי סרטים, גיבורי על וחלל וגם על אנשים רגילים 

שרוצים דברים מעט שונים. 

למרות מוניטין מצויין, היא בחרה הפעם שלא להתנחם בשקע כתף מושקע במיוחד 

תזכורת לכך שיש חוקים כתובים ויש לשים לב בדיוק ואיך, צועדים.

אך שפיהוק עלה על פניה מיהרתי ללוות אותה למכונית

כן הזמן , לעיתים, ממש לא מספיק

אך מגבלות הזמן , החלל והטמפרטורה 

לא השאירו הרבה ברירה.

לכביש השחור של החזרה הבייתה היו משפטים ונקודות שצפו על השמשה

העלו על פניי חיוך מרוצה למדי

כי הפתעות הם אכן נעימות

והמציאות עולה על הדמיון

אך עדיין, זהו רק קצה של קרחון 

כמה עמוק יתגלה לבסוף

אכתוב לי תזכורת 

לחזור אליכם עם תשובה מסודרת.

אני אוהבת שכל הגוף מעקצץ

החורים מרגישים ריקים

רק מחפשים שימלאו בהם 

אצבעות

הפטמות מעקצצות 

אין בסביבה אדם

שיסובב אותן תחת מבט

הרעש בראש לא מפסיק

שמשב רוח מעביר תחושת ריקנות אין סופית

אני מבליטה את ישבני

דוחקת עוד ועוד ומרחיבה את עצמי

התשוקה מבעבעת 

תנועותיי מבליטות את הרטיבות שמצטברת 

אני מחככת רגליים בתסכול

מתקשה על היעדר תשומת הלב

מוצאת משהו קשה להתחכך בו

אך לא משנה כמה חזק אתאמץ

כמה חזק אתנשף

זה אינו הפתרון 

הבדים עליי מעבירים בי צמרמורת עמוקה

מרגישה זרמים בתוך הבטן 

גועשים בתוכי

כשבד התחתון מתגבש סביב החור

מבט של הזדקקות

כל גופך כמו זיקוק

בוהק, מנצנץ , מחודד לכל תחושה

שפתייך רוטטות כמילה כבושה

התסכול זועק בכל תנועה

שובל של נוזל ניגר ומתגבש על השמיכה

ידייך מוצאות דרכן לדגדגן

מעסה אותו בתנועות חזקות

את מחייכת למשמע פתיחת הדלת

אגנך מורם אל על

מחייכת בין הסדינים בידיעה

שתמו הגעגועים

גלוי לעיני כל

נסתר ברצונות 

נסדק מתלאות החיים

משלים עם העובדה 

נשבר על מקומות כואבים

נאסף על רגעים מתוקים

מתפזר על פני נשמות מרתקות

מתקשה להחליט איפה אנחת 

קיום בחלל אחד

מבטל קיום בחלל אחר

כמה מנגינות יחלחלו בתוכי 

אילו מי תהום יעגנו אותי.

המלל בתוכי רב

הוא מתפרץ בתוכי ללא שליטה 

מפרק את המחשבות לאירועים

רצונות, למפרקים קטנים.

יש בי כל כך הרבה

שלעיתים צריך הרבה שקט 

כדי להשקיט את הכיוונים

לקוי מחשבה מרובים

אני מביט לקו הרקיע 

שואל

מה אתה טומן בי 

שאני צריך לחלק

איפה אני נגמר 

ואת מתחילה

מחשבה

מילה

אישה

אני לגמרי מודה במה אני נוגע או בוחש

אני לא עושה דברים במקרה

אני אוהב להשאיר את החלל לביטוי אישי

אני אוהב לצפות בך מתפתלת ומנסה להבין

אני אוהב את הספקות שעולים

גם החששות והפחדים

אני אוהב ליצור תנועה איפה שיש התחלה של רוח

אני אוהב להזיז צדפים וליצור מסר 

גם אם אני היחידי שרואה

אני אוהב לשנות מצבי צבירה

גם להעמיד את עצמי בתוך סכנה

אני אוהב בחירה מודעת

אך נהנה גם שהדברים מגיעים לשם בדרכים לא דרכים

אני אוהב לחשוב ולחשוב מה יהיה

לגלות ולהבין איפה ולמה הופתעתי בכל נקודה

אני אוהב להיות חשוף ושיראו את הפנים

אני אוהב שהדברים לא תמיד ממש ברורים

אני אוהב נשים בלבוש לבן

ואני אוהב נשים ללא לבוש בכלל

אני אוהב צבעים ואפילו מבחין בגוונים

אני נהנה לפנטז על טעם הפירות

על טעם של ירך ושכמה ופיטמה חצופה

אני אוהב לחשוב איך זה ירגיש

שאצבע שלי תחלל , תחדור , תיצור בך בלילה של צורך וחשק

מחשבות סוטות או נהימות שקטות.

אני מתענג על אדווה במים

גם לקפוץ ולהתענג על תחושת המים

אני רוצה לצלול עמוק למים

גם לצוף ולתת לשמש לחמם בעצלתיים

לצאת מן המים כדי לשתות מים

לשבת בכיסא ולצפות בגלים נשברים

לא כי הם חייבים, כי הם רוצים

מחול של זרמים תת ימיים. 

ברקיע, שמש איתנה.

שופכת עלינו מלוא עוצמתה

מהקרניים החזקות אני נסתר תחת צילייה

אך עדיין נותן לה חלק ממני להשחיר

קורבן לעשייה שלה בי. 

אני רוצה אותך בשמלה פרחונית 

כזו שכל משב רוח מספק הצצה למה שאת לא ממש מסתירה

אני רוצה אותך עם חיוך שלא נגמר

מותר לך לילל או לצעוק כשאני לוקח ממך את הממתק החביב עלייך במיוחד

אני רוצה לשמוע אותך רצה ואז קופצת

לתוך בריכה עגולה, עמוקה, קרירה

כזו שברגע של מגע הדדי

הפטמות יבלטו היטב ותוכלי להחביא את הסומק מתחת למים בשובבות 

אני רוצה שתכרכי את עצמך סביבי

תצמידי אגן אל הבליטה שבי

אני רוצה שהשיער יצוף במים 

וכשאנשק אותך הלשון שלך תצא ותלחשי לי סוד מפתה

אני אסיט את הבד המציק ואחדור

בדיוק שתיהיה באיזה משפט שיעצר בבת אחת

הפנים שלך יגידו כן

בעוד הגוף שלך נמס

אני רוצה להקפיץ אותך בתנועות קלות

תנועות כאלה שמשגעות. 

לא עמוק מדי, דיי רדוד..

משאיר אותך בקו מדוד

התנועות יחדלו להיות קטנות 

את תנסי ותתעקשי ותתמרדי להכניס אותי כמה שיותר עמוק

כשאסובב אותך עם הגב אלי

ההבנה של רצונותיי תחלחל במורד הגב עד שאחדור לישבנך לקול צעקה קטנה מפיך 

עכשיו כבר אין מילים או קולות

רק חור מתרחב וגוף שמפנים

שאת עבורי בובה בבגד ים צבעוני.