מגזין הכלוב
נושאים
הבסיס
אם את מעוניינת לשמור על הפנטזיה שלך על כריסטיאן גריי או ג׳יימס דין בשלמותה אז אולי עדיף שתפסיקי לקרוא עכשיו. אם את מעדיפה לקבל קצת מציאות, שבי ליידי ותקשיבי.
נשלטת חדשה מוצפת במידע בבלוגים ובמגזין, באדומות, הכל חדש. היא לא יודעת אם הגיעה לעולם בעל חוקים חדשים ממה שהכירה בעולם הונילי. בתור מי שעברה את זה בדיוק כמוך, כתבתי את זה בשבילך.
הכל לפי מידה מתונה יש למתוח ויש להרפות יש להיות עדין ויש להכות יש ללוש, ללוש המון להמליח לאט לשמן עם רצון ושלא יקרע דחיל ראבק והסוכר זה פינוק בחיית אבוק.
דודה פלולה [שם בדוי] מעניקה את הידע העשיר שנתנה לה אמה בחיבה, באהבה, בסטירה ובנחמה.
דודה פלולה [שם בדוי] מעניקה את הידע העשיר שנתנה לה אמה בחיבה, באהבה, בסטירה ובנחמה.
לפני שמכינים סט אזיקונים ומפנים את הבגאז', כמה מחשבות על התנאים והכללים שיהפכו את פנטזיית האונס שלכם לחוויה בלתי נשכחת, ולא למשהו שהולכים בגללו לפסיכולוג.
סיפורים
הספה חורקת כשאנחנו מתיישבים, ואת שומעת אותי חולץ פקק, מוזג יין. נקישה של כוסות. ליבך נצבט, והבנה עמומה, תת-מודעת, מתחילה להתגבש בך: היין היקר שקנית לי, לא היה עבורך. הבאתי אישה אחרת לדירה — לדירה שלך — ופתאום את מיוזעת ורטובה וסחרחרה...
היא ניגשה אל מצקת המים והסתכלה עלי במבט נעים, כאילו מבקשת רשות להתחיל בטקס הרחצה. הסרתי את הלונגי ותליתי אותו בצד. ניסיתי לשמור על ארשת מקצועית ועניינית, ולשדר עסקים כרגיל, כאילו שהסיטואציה נורמטיבית לחלוטין, ואין לידי יפנית קטנה וסקסית בטירוף, עירומה וחייכנית...
לפעמים אני אוהבת שאתה מזכיר לי למי אני שייכת.
אבל עכשיו כשאני מחכה, ולא יודעת איך תעניש אותי אני קצת מתחרטת.
אבל עכשיו כשאני מחכה, ולא יודעת איך תעניש אותי אני קצת מתחרטת.
לאחר שני משקאות, ברגע של שקט, את תגידי פתאום "בוא תתפשט". אני אהיה מופתע – זו לא ההתפתחות הרגילה במצבים אלה. אהסס קצת, ואת תאמרי שוב בשקט "נו, תתפשט, ממה אתה חושש?". אני אחשוב לעצמי שבאמת אין זה ראוי שגבר שכמותי יפגין חשש, אחייך ואומר "בסדר" ואסיר את החולצה. "גם את המכנסיים, מה אתה ילד קטן?". משום מה השאלה הזו תגרום לי להרגיש בדיוק כמו ילד קטן,
ופתאום אני מוצף ברגש כלפייך - לא יודע אם זו אהבה; לא יודע מה זו אהבה. אבל זה שילוב של חיבה, של הערכה, של אכפתיות, של בעלות
שליטה נשית
"חוצמזה, דאגתי: לא עונה, לא עונה, לא עונה. לא אופייני לך". הוא אומר ברצינות. מבטי מתלכסן הצידה לשלו, גם שלו לכיווני ומבטינו נפגשים אך לרגע קט; יש לו סדק זעיר של חיוך שובב בקצה הפה וכשאני מזהה אותו שנינו צוחקים.
"נראה לי שאתה פשוט רוצה להיכנס למיטה חולה", קרבתי אליו את המרפק בעדינות, מחייכת עדיין, מוסיפה קריצה. הוא משיב לי בחיוך צחור משלו.
"נראה לי שאתה פשוט רוצה להיכנס למיטה חולה", קרבתי אליו את המרפק בעדינות, מחייכת עדיין, מוסיפה קריצה. הוא משיב לי בחיוך צחור משלו.
חברתי שנהגה זרקה הערה לאחור "תהיי טובה דקלה! אלו חברות הכי טובות שלי! פנקי אותן!" ביקשתי סליחה, לא הספקתי לסיים והבלונדה קירבה את כף רגלה ואמרה בנימה מתפנקת "אוף, הרגל הורגת אותי!".
בראש את מתחילה לעשות חישובים. את לא לגמרי בטוחה, את שוקלת את הסיכוי מול הסיכון - ומחליטה לסמוך על האינסטינקטים שלך. לפני זה את מבצעת בדיקה קטנה, וכאילו בהיסח הדעת את משחקת עם הנעל שלך, מנדנדת אותה על הרגל. אני מיומן בלהסתיר את זה, אבל עליך אני לא מצליח לעבוד.
גייז
"שפשפי זונה, ואסור לך לגמור! אני משפשפת, ואתה משחק לי בחור ואני גונחת. כשאני קרוב אני עוצר ואתה מכניס עמוק יותר ואני אומרת "בבקשה אדוני תן לי לגמור אני לא מסוגלת". אתה מוציא את האצבע ואומר עוד לא זונה קטנה. קחי תלקקי את האצבע ותמצצי אותה. לאחר שאני מוצצת אתה אומר לי "לכי להתקלח ודיר באלק את נוגעת בו"
״את רוצה לגמור?״ שאלתי, ״תגיד ואתן לך.״
״אני...״ הוא בלע את רוקו. ״כן, אבל... לא, רק כשתגיד. אני, אמם, תודה. אני רוצה... אבל...״
לחצתי את הביצים שלו. ״כן או לא?״
הוא כמעט בכה. ״אני... אה...״ ואז נאנח, ואמר בקול רועד: ״לא.״
״אני...״ הוא בלע את רוקו. ״כן, אבל... לא, רק כשתגיד. אני, אמם, תודה. אני רוצה... אבל...״
לחצתי את הביצים שלו. ״כן או לא?״
הוא כמעט בכה. ״אני... אה...״ ואז נאנח, ואמר בקול רועד: ״לא.״
היום מלאו שנתיים לפטירתו המדהימה והמוקדמת של קייל, חבר הכלוב וחבר טוב. לרגל יום השנה העצוב הזה אנחנו מפרסמים סיפור שלא הספיק לראותו מתפרסם בימי חייו. מתגעגעים, קייל
שירה
אתה לא אמור להיות / זה שאתאהב בו, ובטח לא זה שאוהב... / אתה לא אמור להיות לי עוגן באספקט הרגשי / אתה לא אמור להיות פתרון לכל התסביכים שלי.... / אז למה אני רואה בך משענת, וידע שלא נגמר...
מאמרים
אתם יכולים להוציא יותר מהפלוגרים, הקיינים והשוטים שלכם – אם תבינו את הדינמיקה של הצלפה וחבטה. כריס M, חבר אגודת הוורד השחור, על פיתוח השליטה למכים מתקדמים
לא מתאים לי שיצא לי שם של סוטה ומזדיינת. מי צריך אחת כזאת בקבוצה שלו. אני מרגיעה את עצמי שכולם ככה הולכים ברחוב וחושבים על מין. זה לא רק אני
סקירה על חסמי פה (גאגים) והשימוש הנכון בהם. אזהרה: המשחק בגאג מערב בחובו תמיד משחק בנשימה, ונושא עמו סיכון חמור לחנק. אין בכתוב לעיל המלצה או כל דבר מעבר לתיאור השימוש המומלץ כפי שהוא מובן על ידי המחבר.
יצירה מקורית לא קשורה
ביקשתי ממנה להצמיד את עצמה-לעצמה בבגדים הכי הרבה שאפשר. המדד היה שכשתפנה אלי את הגב, אוכל לראות את קווי המתאר של הפלאג. לא לשמחתי הרבה, ברגע שהורדתי את הראש מהפלאג, ראיתי שהיא לא הגיעה עם העקבים הגבוהים שביקשתי, ונראה שאפילו עשתה מאמץ לעשות את ההיפך המופגן, עם נעליים שטוחות לגמרי...
אני גרה בגבעתיים עם שני שותפים, על דלת הכניסה רשום: ״כאן גרים רוני הבת, רוני הבן, ורוני ההומו״. אני רוני הבת, ואני מחפשת מישהי שתאהב אותי, אבל כבר כמה שנים שאני מדשדשת עם אהבות ותקוות נכזבות, והכמיהה לאהבה עמוקה ומיוחדת הפכה לחלום שמתרחק לאיטו...
הושטתי את ידי ולחצתי את שדי המרקע. אי אפשר שלא להתענג מההרגשה הסיבית. שלא כמו העור, המגע בשדיים אלו חודר אל מתחת למעטה החיצוני ומדגדג את קצות העצבים, מה שנותן תחושה דומה לתחושת השפתיים בזמן נשיקה.
טורים אישיים ורשימות
״אתה גאה בי גל?״ אני אומרת ושוב מפל של דמעות פורץ החוצה. הוא לא עונה, מרים אותי במהירות, מתיישב על המיטה כשאני עם הגב עליו, תופס אותי מהקיפול שמתחת לברכיים וממשיך לחדור אליי. ידעתי שהוא לא רוצה לראות את הפנים שלי במצב הזה, שהוא לא רוצה לדעת שכואב לי.
אני מנסה להבין מדוע לדעתו הוא מאוד מתאים, ואיזה יתרון הוא עצמו מביא לתפקיד. יש חשמל באויר, ויש רצון שצומח בתוכי. להפוך אותו לשלי. ללוש אותו. לשחק בו. לקשור אותו. לשמוע את הקול שלו אומר את המשפטים הנכונים.
המדריך לזיהוי פרופיל פיקטיבי בכלוב