אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

"איזבל" - סיפור Petplay אמיתי / תוספת פנטזיה

שמתי מפתח בדלת וסובבתי. הנביחות גברו, ופתחתי את הדלת, ומיד הקטנטונת קפצה עליי בנביחות גורמת לי למעוד אחורה...
מאת HeyHoLetsGo​(שולט)     15 בנובמבר 2025
גלגלי המטוס נגעו במסלול הנחיתה. התעוררתי בבהלה, טייס מטומטם, עד שהצלחתי להירגע מכל הבלגן של השבוע הזה.

יצאתי מהמטוס ללחות של שדה חיפה, מנסה עדיין לעכל את כל ההרצאות שהיו בהשתלמות הזאת במשרדי החברה בברלין.

מי חשב על זה שזה רעיון טוב לקחת שבוע ולדחוף לך עבודה של שנה לתוכו? כמה תועלת ייצא מזה? תוציאו ברושורים לפניי תעשו מפגשים וירטואליים... למה הבינוניות?

גם לא עזר כמה חזק ניסיתי לפרוק את הלחץ כל יום על המלצרית ההיא שלקחתי למלון באירוע הראשון - זה לא הצליח. בסוף הושבתי אותה לרדת לי עם ידיים קשורות באזיקים כשאני מעיין בסיכומי הישיבות מנסה להבין למה אני עדיין עובד בחברה הזאת.

עברתי את ביקורת הגבולות ובדרך לאסוף את המזוודה שוב נזכרתי בקטנטנה שלי. מקווה שהיא בסדר, עזבתי אותה לשבוע אחד יותר מדיי. מקווה שאביגיל טיפלה בה יפה שלא הייתי. בסוף יש להם קשר מיוחד מאוד.

אביגיל היא בת הזוג שלי בחמשת החודשים האחרונים, הכרתי אותה באפליקצית הכרויות. היא החליקה ימינה וכתבה לי שהיא מאוד בעניין ה-D/s שרשמתי שאני 'into it' בפרופיל.

אביגיל היא לא "מאוד בעניין". היא ה-s המושלמת. ממושמעת, מחונכת, סקסית, מושכת. ובנוסף להכל היא גם בת זוג תומכת ואוהבת. כל החבילה בבת זוג ובאישה אחת.

זה למה כבר אחרי חודשיים היא עברה לגור איתי, וכרגע זה הכי מדהים שיש.

הרמתי טלפון לאביגיל, היא הייתה בממתינה.

חשבתי אם ללכת למשרד, ואז נזכרתי שאני תשוש מדיי. אז נסעתי הבייתה, מקווה ששתי הקטנות שלי שם. לפחות אחת מהם.

פתחתי את השער ומיד שמעתי את הנביחות והגירוד דלת. חיוך התפשט בכל הגוף שלי, והלב שלי התחיל לפמפם את תכולתו החוצה גורם לכלי הדם הנכונים להתרחב ולהרגיש את הרגש האהוב עליי.

שמתי מפתח בדלת וסובבתי. הנביחות גברו, ופתחתי את הדלת, ומיד הקטנטונת קפצה עליי בנביחות גורמת לי למעוד אחורה. עולה עליי ומלקקת לי את כל הפרצוף.

"ג׳ינקס חחחחחח ג׳ינקס!!! דייי נו גם אני התגעגתי אלייך חמודה שלי ג׳ינקססס!!"

היא השמיעה נהמות שמחה והתכרבלה לי מתחת למרפק מתנשפת עם לשון בחוץ ומניעה את הזנב ימינה שמאלה. כמה עבדתי איתה על הבעת רגשות.

הרמתי אותה עליי. היא לא לבשה כלום חוץ מהתלבושת ואפילו הייתה קשורה ככלבה. מעניין מה קרה, בדרך כלל בבית אני משחרר אותה ומלביש אותה בטרנינג או חולצה.

תיארתי לעצמי שאביגיל הכינה אותה לכבודי.

לא יודע במי זה גרם לי להיות גאה יותר, באביגיל, איזבל, או שמא בי, שחינך את השניים האלה להיות בדינימיקה כל כך טובה.

נעמדתי ונכנסתי הבייתה, סוגר את הדלת, מניח אותה על השיש ומושיב אותה על הטוסיק, ליטפתי את פניה, ונשקתי לה את המצח, "התגעגעת אליי קטנה?" אמרתי תוך כדי שהעברתי שתי אצבעות על הכוס שלה, בודק את הרטיבות שלה.

"ווף!"

"חמודה שלי, גם אני התגעגעתי אלייך" אמרתי וצבטתי לה את שני הלחיים. הסתובבתי אחורה והלכתי לי למזוג כוס מים, "את פה לבד ג׳ינקס?".

"ווף", נביחה אחת, אומרת כן, 2 נביחות לא, 3 נביחות זה שהיא רוצה לשחק או את הזין של הבעלים שלה, והכלבה הזאת מיוחמת שאין דברים כאלה.

"הבנתי" תוהה לעצמי איפה אביגיל יכלה להיות, היא גם לא חזרה אליי עדיין מהממתינה, מאוד מחשיד, היא הייתה אמורה כבר לחזור מהעבודה שלה, הלכתי ולקחתי את ג׳ינקס מהשיש על הגב שלי כמו שק תפוחי אדמה. נזכר בפעם הראשונה שעשיתי את זה.
___________________________________________________
חזרנו הבייתה מהמסיבה, איזבל ישבה בבגאז׳ ולא השמיעה הגה כל הנסיעה.

פתחתי את התא מטען, והיא הרימה אליי מבט, ספק מפוחד, ספק חושש, ספק ערמומי.

"על הרצפה!" ציוויתי עליה, היא הסתכלה ימינה שמאלה ועל הרצפה.

"זה בסדר ג׳ינקס קטנה, 3 בלילה, אף אחד לא עובר פה ברחוב בשעה הזאת" אף אחד גם לא עובר בישוב הזה גם בשעות נורמטיביות.

היא לא קפצה, מסתכלת למטה חוששת מהגובה, "אין לך ממה לפחד, אנחנו נעבוד על זה" אמרתי והרמתי אותה והנחתי על הרצפה, סוגר את התא מטען ומסתובב לכיוון הבית.

תהיתי לעצמי מה הכוונה שדינה אמרה 'פיפי היא לא צריכה לעשות', עד כמה מחונכת היא?, פתחתי את השער והכנסתי אותה לחצר, "ג׳ינקס לפני שנכנסים הבייתה את יכולה לעשות פיפי בחוץ, אחרת תצטרכי להתאפק."

ג׳ינקס מיד נרתעה, היא שידרה חוסר ביטחון ולא התקדמה צעד, הבנתי מיד שיש בעיה, "נעבוד גם על זה, אבל הייתי רציני, כלבות עושות בחוץ ולא בפנים".

התקדמתי לכיוון הבית, נעצרתי לפני הדלת, הרמתי אותה עליי שוב על הכתף. פתחתי את הדלת ונכנסתי, הנחתי את הכל על השולחן ומיד לקחתי אותה לכיוון המקלחת.

הנחתי אותה על האסלה, פתחתי את החליפה, וקיפלתי את שרוולי החולצה המכופתרת.

הפעלתי את המים החמים, הוצאתי מגבת. והתחלתי להתיר את קשריה, שחררתי בעדינות את ידיה ורגליה המקופלות מהרצועות שתפסו אותם יחד, הורדתי לה את הקוקיות, משכתי החוצה את הזנב, הורדתי את כל האביזרים פרט למחסום הפה.

הרמתי אותה והכנסתי אותה לאמבטיה הקרה, היא מיד השתנקה, מיד העברתי עליה את המים החמים, מרגיע את הקור.

סיבנתי וחפפתי את גופה וראשה, שומר על משנה זהירות ליד העיניים והפה. "יופי קטנטונת, עכשיו תהיי נקייה שאוכל להכניס אותך למיטה".

נשימותיה התגברו, ידיה שהיו על ברכיה לא ידעו איפה לנוח, מסכנה קטנה, מעמד מאוד מלחיץ.

סיימתי לשטוף אותה פרסתי את המגבת, תפסתי אותה, מרים ושם על האסלה, מנגב הכל הכל ועוטף בחלוק הלבן שתלוי.

מבטה היה כמו בהיפנוט, האופוריה שעטפה אותה בחוויה שהיא חווה כרגע גרמו לה להיות נוכחת בסיטואציה בכל כך הרבה התמסרות.

אגן עליה בכל מחיר, זה ברור לי מהרגע הראשון.

הרמתי אותה בשתי ידיי ולקחתי אותה למיטה. הושבתי אותה ושלחתי יד, לשחרר לה את מחסום הפה.

"זהו איזבל, את יוצאת מהספייס," היא הסתכלה עליי במבט ממושמע ותמים. שאני אתעלף על הגוש חמידות הזאת, שיושבת לי עכשיו על המיטה.

"יש לי מלא שאלות, ואני מאןד מסוקרן לשמוע הכל. אבל אני חושב שזה לא הזמן נכון? מאוחר ואת בטח עייפה".

היא לא אמרה הגה, הנהנה עם הראש לחיוב, נאנחת ברוגע. אספתי אותה אליי, לחיבוק, וליטפתי את ראשה.

"את בידיים טובות, אני אשמור עלייך לתמיד קטנטונת, אני הכי שמח בעולם שמצאתי אותך", שמעתי את נשימותיה, בזמן שהיא מקשיב לדפיקות הלב שלי, מייצבות אותה ומרגיעות.

התכופפתי לשפתיה, מרפרף, מרחף, מתקרב ומנשק, אוסף את שפתיה המתוקות בין שפתיי, נושם את נשימותיה. נעמדתי מעליה והורדתי את החולצה ופשטתי את המכנסיים. התכופפתי לנשקה, מוביל אותה להישכב על המיטה, תופס את מותניה ונשכב בין שני רגליה, פותח את חלוק המגבת חושף את גופה המקומר והמדהים.

שפתינו התחברו כאילו היו אחד, היא התמסרה לנשיקה כאילו זה הנשיקה הראשונה והאחרונה שלה, גופה התרומם אליי דרש עוד מהמגע שלי.

העברתי את ידיי ותפסתי את צווארה חונק טיפה ואז משחרר הרבה, תופס את ישבנה ומפליק קלות, ידיה על החזה שלי, מחזירה את הזרמים אליי בחזרה.

שלחתי את ידי ופישקתי את רגליה לרווחה, ובשתי אצבעותיי ליטפתי את שפתיי הכוס הקטן והצר שלה, העברתי אותם מלמעלה למטה, מרחף ומשגע אותה במגעי.

היא הייתה רטובה, היא טפטפה על אצבעותיי מה שאפשר לי להכניס את 2 אצבעותיי פנימה בקלות יתר.

איזבל גנחה את הגניחה הכי חמודה ששמעתי, ספק גניחה, ספק יבבה, והצליל הזה כנראה לא יצא מראשי יותר לעולם. הדבר הכי חמוד שיש בעולם נמצא אצלי בין שתי הידיים ואני לעולם לא אעזוב.

פשטתי את הבוקסר, מוציא את הזין שלי ישר לכיוון שפתיה התחתונות, וכשזה פגש אותה היא גנחה בתשוקה,

"אדוני, אני רוצה אותך בתוכי, אני לא יכולה כבר".

מה?

חשבתי שדמיינתי.

היא דיברה?

מה זה היה? זאת הייתה פייה שהגיעה ולחשה לי באוזן את מה שאני רוצה לשמוע? אני עד כדי כך עייף?

שמתי את איברי בין שתי שפתייה מפעיל לחץ ומכניס את כיפתי פנימה, מרגיש אותה עוטפת אותי ומושכת אותי פנימה. אני חודר אליה, מייצר אהבה בכל מילימטר של התקדמות.

נשימתה נעתקה בחדירתי אליה, עינייה התגלגלו במקומם, ראשה התרומם כאילו רוצה לרחף מעלה אל השמיים.

היא עטפה אותי כל כך חזק, מעולם לא הרגשתי לפיתה וצורך כל כך חזק.

שנכנסתי עד הסוף נשארתי בתוכה, מרגיש אותה לוחצת אותי משאירה אותי בפנים, רכנתי לנשק את שפתיה, והתחלתי להזיז את אגני, שומע את רטיבותה מצקצקת מגבירה רק את התאווה הנוצרת להנאה וריגוש שאנחנו לא מפסיקים לקבל אחד מהשנייה.

היא התחילה לגנוח, בקטע איטי ומתגבר, "עוד כן, כן אדוני תשתמש בי, אני שלך, אני רוצה אותך, אני רוצה להיות הכלבה שלך".

לא דמיינתי.

היא יודעת גם לדבר.

סקס ומיניות זה דבר מופלא.

"כן כלבה שלי, זה כל כך טוב, אני אוהב לזיין אותך" הגברתי את הקצב, כבר פעם שנייה שאני מתקרב כל כך מהר בזמן כה קצר.

הרגשתי אותה מתנשפת, נשימותיה נהיו תכופות יותר, היא שמה ידייפ על גבי ותפסה עם הציפורניים, מנסה להיכנס איתם לתוך גופי.

הכאב רק מגביר את הזיון, ואני שומע אותה מתקרבת.

"תגמרי על הזין שלי קטנה, תבואי אליי אני רוצה לראות אותך גומרת ואז לגמור בתוך הכוס שלך."

"אני גומרת אדוני, אני גומרת מאסטר, אני גומ...ר.... ת!!" הכריזה בצעקות, תוך כדי שהיא מתפוצצת על הזין שלי, מכווצת ולוחצת על הזין שלי.

זה הספיק לי, והרגשתי איך הזרע מטפס לי במעלה הזין, "אני גומר בתוכך, כלבה שלי," אמרתי וגמרתי בתוכה מכניס לתוכה את זרעי עמוק בפנים, מתפרק בתוכה עד הסוף.

נשכבתי לידה, מנשק אותה בצוואר, מכסה אותה בשמיכה, מניח את ראשי על הכרית, אני זוכר רק את גופה נצמד אליי ואת ריח הסקס נודף משנינו, עד שנפלתי מעייפות.

(המשך יבוא.)

ChinChin
יהיה המשך?
21 בנוב׳ 2025, 4:43