צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

This is me. And my World of me.

אנחנו בחיפוש אחרי תשומת לב.
במקום הלא נכון להשיג אותה.
לפני 47 דקות. 7 באפר׳ 2020, 14:57

נעשה ונשמע.
נתחנך ונבין.
אתחצף ואענש?!
כשאתה שולט, אתה לא שולט בה. בו.
אתה שולט במה שטמון בתוכה.
השדים שלה, אלו שמפריעים לה, אלו שלא נותנים לה להתנהל בדרך נכונה.
בהם אתה צריך לשלוט.
תעניש אותם, ותחבק אותה.
תציב לה עובדה, והיא תציית.
ככה היא צריכה להתנהל, זה מה שהיא תעשה.
מה שיגרום לה לפרוץ את המשוואה, זה הם. השדים.
מת על השדים, אותה אוהב יותר.
החינוך שתאכיל אותה, הריסון של השדים שלה, זה העונג שתקבל בחזרה.
הרבה אהבה, זה אוכל לשדים.
הרבה יחס זה בשבילה.
תרסן את עצמך בטרם תנסה לרסן אותה, אותם.
אם לא תשלוט בעצמך, איך תשלוט בהם?
היא תתענג על הכאב, כי זה כואב להם.
אתה רוצה אותה טובה? שלמה? נכונה?
תטהר אותה מהשדים האלו.
תקבל ילדה טובה, שכל מה שהיא רוצה זה רק שתהיה מאושר.
בשבילה.

 

 

 

 

 

 

תודה על הדרך שלך.

תודה על הדמעות שגרמת לי.

תודה שאתה מחנך אותי.

🦁

 

 

 

 

 

לפני 4 שעות. 7 באפר׳ 2020, 10:49

 פעם הוא לוקח אותי לחדרים הכי חשוכים בי.

פעם הוא מסנוור את כל החלל.

האיפוק המחרפן הזה.

גורם לי לעשות פעלולים הכי עמוקים בתוך הראש.

הראש

והשד שבתוכי

שנלחם

בי

נגדי. 

לפני 17 שעות. 6 באפר׳ 2020, 21:52

 

בהצלחה לי.

 

 

 

לפני 21 שעות. 6 באפר׳ 2020, 18:15

זה ממש לא מובן מאליו.

שאתה מגיע כל פעם.

שאתה מראה כמה משקיע.

שאתה שם וכאן.

מכיל אותי.

שאתה בא ישר לחבק אותי.

זה ממש לא מובן מאליו.

השוני שלך.

אתה דורש.

אין התפשרות.

גם לא תהיה.

גם לא מחפשת תתפשר.

יודעת שזה תהליך שאתה מלמד אותי.

יודעת שאתה רוצה לטובתי.

מרגישה.

איך בי הכל בוער כל פעם שאתה כותב לי.

שהשם שלך מופיע על המסך.

משהו בי מתהפך ויחד עם זאת

מקבל צורה שמעציבה לי את המחשבות.

את החשיבה . 

את השדים בראש שרגועים ונרגעים כשאתה בסביבה .

 

 

דייט בימי קורונה.

לא שונה .

אולי רק בנעליים שלי.

כי לא נעים ללכת עם עקבים ברחוב...

  כשכול המדינה בהסגר. 

 

לפני יום. 5 באפר׳ 2020, 23:11

לא. זה לא ירקות.

זה פירות. 

וכל פרי עסיסי יותר מהשני. 

הכל מתערבב מתעצם גדל.

כל הטעמים פתוחים.

ספוגים.

כל הזכרונות שאתה מייצר בי.

כל השלבים של אותם שעות ליידך.

גם לא פיזי.

הכל בערבוב במתיקות נעימה.

האיפוק שלך. 

גורם לסלט פירות בראשי להיות הכי מענג.

יחד עם סקרנות שגודלת בי.

דריכות לכל הסבר שנאמרת או נכתבת.

מרגישה כל פרי באיזה טעם.

באיזה מרקם מורגש בתוך נשמתי.

 

יש לי סלט פירות בתוך הראש.

והחיוך המאופק שלך מולי.

ממיס לי את הלב.

רוצה רק ליפול.

שוב להרגיש.

את כפות ידייך הגדולות.

 

🦁

עם שאגה שלך בתוכי. 

לפני יומיים. 5 באפר׳ 2020, 11:05

היום הזה הולך להיות דומה גם מחר.

היום אני פחות אופטימית.

מודה. אולי בגלל ירידת מתח ? 

אתה בטוח תדע להגיד לי. 

 

למרות ...

שאתמול הלילה ניגמר לחלוטין מענג מחשמל מעיף וכמובן מענג. 

שאני עדיין בהיי לא מצליחה לחבר את ההרגשה למילים על דף לבן. 

אז שום ירידת מתח בעצם לא קיימת.

אולי בגלל שבקושי ישנתי.

כבר התרגלתי להיות עם אדרנלין מולך ואחרי שאתה מחליט כל פעם לסיים את הזמן שלנו יחד.

שכל כך לא אופיינית בימים כאלה. 

תודה לך על זה.

🦁

 

 

 

י א מ י . 

לפני 3 ימים. 4 באפר׳ 2020, 14:06

שלא אהיה מספיק טובה.

יחד עם זאת אני לא חסרת בטחון.

כי יודעת שלא תהיה טובה יותר ממני.

דיסננוס שתמיד קיים בי.

עד שאני לא אקבל ממך סטירה חזקה.

ותמיד אבקש ממך עוד.

כמו חתימה שלך על הלחי שלי .

 

נשאר לחכות למגע ובנתיים לפחד כי גם הוא חלק מחינוך שלך.

לפני 3 ימים. 4 באפר׳ 2020, 12:36

כשאין לי חשק לעשות כלום זה גם לעשות משהו.

 

 

זאת לא אני. אני יותר יפה מן הסתם .

לפני 3 ימים. 3 באפר׳ 2020, 18:51

לי זה נראה כאילו כל יום

כמעט שבת שלום.

הילדים בלי מסגרת.

אני עם כאבי ראש.

ובקבוק יין שנשבר ישירות מהמקרר

כי הכל מזל בחיים.

היום שותים ויסקי. 

לפני 4 ימים. 3 באפר׳ 2020, 13:52

יום שישי כבר לא אותו שישי.
פעם הייתי יושבת בבית קפה אחרי שופינג מפנק.
פעם הייתי מתחממת בשמש עם קפה מחוזק בלי קצף . 
פעם הייתי מתאמנת עם מוזיקה רועשת באוזני.
יום שישי כבר לא אותו שישי.

עכשיו הכל אחרת.

חייב להיות לטובה.

כי כנראה ישבתי יותר מידי זמן בבית קפה.

כי כנראה בזבזתי יותר מידי על שופינג.

כי כנראה עשיתי נזק לעור בגלל שמש מחממת.

כי כנראה לא ניקיתי מספיק את הבית

כי הייתי עסוקה להתאמן. 

 

 

אבל לפחות האוצרות שלי זכו לארוחת בוקר מפנקת . 

וזה האושר האמיתי.