הפסח הזה לא בא לי בטוב חוץ מהחוסר סבלנות הרגיל לחג ולסדר הפעם ממש לא בא לי והיום הזה ניראה בעיקרו מיותר.
ולמרות שכרגע בא לי לעשות שכטה או שתיים שלוש וליפול לישון עד הערב אחרי הסדר ואחרי הכל, ובכל זאת אלך לסדר ואפילו אנסה להנות קצת.
אבל ממש ממש לא בא לי...
חג שמח לכולם.
אז אחרי תהליך של שנתיים בערך וגם לכמה דברים שקרו במהלך השנתיים האלו יש לי רק כמה מילים לסיכום:
i got it
!i'm in
.thank u all and fuck u very much
היום בערב אחרי שהגעתי הביתה ורוקנתי את הכיור ואחרי שקראתי קצת עשיתי מדיטציה.
חשבתי שזה דרך טובה להתכונן לשינה ואז שאני מתחיל להיות עמוק בנישמות ובמוזיקה שברקע אני מתחיל לחשוב על הזעם שבתוכי,ולמרות שאני לא מרגיש אותו אני אכן מתבונן עליו וחושב עליו.
חושב על התחושה שהוא תמיד מבעבע מתחת לפני השטח תמיד חושש שאולי הוא יפרוץ החוצה.
ואז אני מתחיל לחשוב שלמרות התחושה הזאת הפעם האחרונה שהזעם הזה הזיק באמת ובטח שאופן פיזי למישהו היה מזמן.
חושב על כל הפעמים שגם שהוא התחיל לפרוץ החוצה ועשיתי מה שצריך כדי לשלוט בו ולא לתת לו לשלוט בי.
מבין שאולי הוא עדיין שם ברקע ומופעל לעיתים אבל אני כבר יודע לנהל אותו ולפרק אותו כדי שלא יבעבע ויפרוץ החוצה בלי שליטה.
יום מעצבן אין לי כרגע מילים לתאר או רצון גם...
אז בנתיים ככה אני מרגיש לפעמים אל העולם בכלל וגם המקום הזה :
יום מעייף חצי מעצבן שכזה.
מדבר עם אהובתי נירגע חושב על מחר... ברקע רואה דברים, אזעקת שווא חוזר למילים שלה לקול למראה שלה ונירגע.
מדבר איתה שומע אותה חושב עליה...ברקע קורא משהו,אזעקת שווא שוב חוזר אליה ונירגע.
אחרי שאני הולך לישון שוב אזעקות שווא מנסה לנטרל כל אחת מהן... והיא ברקע איתי מנטרלת כל אזעקה.
שולח לה הודעה:אני אוהב אותך. נירגע וכאשר היא מגיבה גם חום מגיע ועטף, שוב רגוע.
אלו שאריות של צלקות לא כאלה ישנות ששולחות אזעקות שווא ולא אתן להן להיות משהו אחר.
במיוחד שיש לי מי שעוזרת לי לנטרל ביותר קלות את האזעקות שווא האלו.
תודה לך על זה ועל הרבה יותר...
הסופ"ש הגיע שוב ושיתחיל כל השבוע ישטף וישאר מאחור וישאר רק רוגע ושלווה.
הסופ"ש מעבר לפינה ומחר כבר יגיע ואוכל להיטען מחדש אחרי שבוע לא קל.
ואני צריך מאוד להיטען כי אפשר לומר שאני על אדים מתחילת השבוע ולא מצאתי שום דבר שיטעין מאז יום ראשון.
אז מחר אוכל להתחבר מחדש ולחדש כוחות ולמלא את עצמי בטוב וחום ואהבה ובאנרגיה טהורה, וגם בפורקן והנאה צרופה.
רק עוד טיפה, לעבור את מחר בעבודה ואז יתחיל הסופ"ש באמת.
מחכה לזה כל כך.
כבר לא יכול לחכות.
אתמול שהייתי בעבודה קיבלתי הודעה:אני חושבת על הפתעה...
אם כבר הייתי לחוץ לסיים את העבודה ולחזור הביתה אל האישה שאני אוהב ורוצה עד אין קץ,אז עכשיו כבר כמעט שכבר רציתי לגרש את הלקוחות ולסגור להיום כבר עכשיו.
אחרי שסיימתי ומיהרתי הביתה מצאתי על הדלת שלט- חפש את המטמון וכך ניכנסתי אהובתי על הספה בידיה מחברת של רמזים היא אומרת.
אני חושב אם להתקלח ואז להתחיל לחפש או כבר לחפש את הראשון.
את הראשון לקח לי זמן למצוא ושמצאתי נדלקתי מהמתנה שחיכתה וכך רמז אחר רמז הביא איתו מתנה חדשה לנסות ולהנות ביחד...
וכאשר סיימנו בחיפוש אחר המטמון התפננו למקדש שלנו ולמטמון האמיתי שלנו.
תודה לך אהובתי שאת גורמת לי אושר שכזה.
תודה לך שאת מטמון של אושר בשבילי.
אתמול כמעט שלא ישנתי השתעלתי בלי הפסקה האף היה סתום ועוד כמה תחושות לא נעימות.
כבר תקופה שלא היה לי לילה לבן והגעתו של ליל אתמול וחוסר השינה עוררו דאגות וזכרונות מלילות לבנים אחרים.
אחרי שכבר נירדמתי התעוררתי שוב, הפעם הבטן הצטרפה לחגיגה ועד שכבר היא נירגעה וחשבתי לחזור למיטה כבר אהובתי הייתה צריכה להתעורר להתחיל את יומה שלה אז נישארתי להיות איתה קצת לפני שתלך ואז נפלתי כמו בול עץ למיטה בעודי חושב עוד מעט כבר אקום לעבודה ואז פקחתי את עייני וראיתי שהשעה אחת בצהורים!!!
מהר להתארגן ולצאת להגיע לעבודה באיחור עצבני לא כמו איחור רגיל שלי שזה אומר להגיע שעה לפני או בדיוק בזמן...
שהגעתי אף אחד לא הרים גבה לא שאל מה קרה היה אפשר לראות עליי בדיוק איך שהרגשתי.
אז קפה חזק להתעורר הרבה מים והתחלתי בעבודה לאט לאט עד שתעוררתי לגמרי שעתיים אחריי.
בקיצור לילה לבן ויום לא משהו לפחות גם זה יעבור אולי מחר יהיה יום יותר טוב.
