כאב בטן יקר...

שוב עייפה ושוב מתוחה
שוב מתעצבת ובתוכי מתכנסת
מה אם מעט הפוגה?
ומה אם קמצוץ של שמחה?
לא מבקשת אושר, לא
רק קצת להיות שמחה.

רחמים עצמיים, לא יעזרו פה.
אך ישמשו לי בן לוויה מוכר
הרי כולנו כאן ביחד ובעיקר לחוד
אז מה כבר אכפת לך כלל
מאיזו אחת שמזמן למדה בעצמה
שלבד זה בטוח וביחד זו קללה.

תמיד אני לך מוותרת
וגם אתה, תמיד לעצמך.
אבל לעצמי לעולם איני סולחת
לא שוכחת להרכין ראש
וזוכרת היטב שתפקידי להיות קטנה.

שוב עייפה ושוב מתוחה
שוב מתעצבת ובתוכי מתכנסת
מה אם מעט הפוגה?
ומה אם קמצוץ של שמחה?
לא מבקשת אושר, לא
רק קצת להיות שמחה.

איך שלא תסובב את התמונה
תמיד אני זו שיוצאת
מטושטשת ולא ברורה
ובכלל כמעט בלתי מוכרת
כזו אני עבורך, כזו אשאר.
דמות האשה הדהויה שלך ורק שלך.

כואבת ובלתי מורגשת
מתנצלת ובלתי מובנת
מתרפקת על פאה קרה של קיר
מחפשת נחמה בין הכלים שבכיור
זו אני שמורכבת מאלפי חתיכות
ואתה שמנצנץ כמו זכוכית שבורה על חוף.

שוב עייפה ושוב מתוחה
שוב מתעצבת ובתוכי מתכנסת
מה אם מעט הפוגה?
ומה אם קמצוץ של שמחה?
לא מבקשת אושר, לא
רק קצת להיות שמחה.

רחמים עצמיים התייצבו.
הנה אני ממתינה בצייתנות
גשו עלו והציפו את כל נימיי נפשי
לרוחבי ולאורכי ולעומקי
אתם התגלתם כאדרת נהדרת
מכסים אותי וכמו בקסם
נעלמת לתוכי, היכן שגם אתה לא תמצא אותי.

מורכבת
מטושטשת
דהויה
ובכלל בלתי מובנת.
כי אהבתך לי היתה שלל
וכיום היא עוולי, קללתי.
אהוב ליבי. מחמדי.
סלח לי על המילים
והכוונות שמאחוריהן.

שוב עייפה ושוב מתוחה
שוב מתעצבת ובתוכי מתכנסת
מה אם מעט הפוגה?
ומה אם קמצוץ של שמחה?
לא מבקשת אושר, לא
רק קצת להיות שמחה.

מי אני בכלל?
ומה אני מצפה ממך?
אהבתך לי שלל
כבשתי את יצרייך.

אות הניצחון שלי
תלית על ירח
מסובב אותה לעברי
ואני שוכחת את הנצח.

מי אני לעזאזל?
ומה אני עבורך?
לב של ברזל נמס
למשמע קולך.

כניעה מתוקה
אני אקדיש לך.
תודה על השתיקה.
כעת יקירי, אני שלך.
...

No body's home
It's only you and I.
Dancing like shadows
On the wall.
So freely. So fine.
Wish this could last forever.
Wish tomorrow would never come.
But sooner or later
The sun must come out.
Oh, how sweat your lips taste
Sugary apples glazed in caramel.
I beg for more. You allow.
Your hands that seem
To know no weariness
Are the equivalents
of water over stone.
Give me your all tonight
No body's home
It's only you and I
And we're dancing
Like shadows on the wall.
No morals. No consequence.
You lead as I follow.
We are beautiful.
Untouched by the world.
Two bodies that become one
in synergy.
I relish every command
and respectfully obey.
Every punishment is just.
But oh, how sweat your lips taste
Sugary apples glazed in caramel.
I beg for more. You allow.
Lets dance some more
Until sun come up.

אני.
זו שסיפרה את כל אותם השקרים.
זו אני שבדיתי לעצמי חיים אחרים.
זו שמצאה דרך לברוח מהעבר.
זו אני שאבדתי בחיפוש אחר תשובה.

בפניכם אני עמדתי.
לבושה שמלה רבת רבדים
ושכבות
וגוונים.
רק כתפור אחד היה נפתח
ואיתו
כל כולי.

ואם עירומה הייתי
ניצבת מולכם.
מה אז?
איך הייתם נוהגים בי?
לא הייתם יודעים
אפילו מהיכן להתחיל.
בשיא חוצפתכם אתם מעיזים,
לזרוק לעברי דבריי חלמאים
ולצפות שאקבל אותם, כולם
ובאהבה.

חשפתי את עצמי
ולכן ודאי אני טיפשה.
ודאי אני סתם איזו אומללה.
ודאי אינני יודעת איך ומה...
הילדה הזו הפנימה יותר מדיי
ולא אסכים להכיל עוד הבלים.

עירומה אתייצב מולכם.
רק כדי שתדעו שאפשר גם כך.
מאסתי בסודות, מאסתי בשקרים.
חייתי עבורכם ואתם חייתם דרכי.
אך עכשיו אני אחיה בשבילי.

לא עוד מסיכות.
לא עוד תלבושות.
לא עוד צער השקר
ויגון החרטה.
עכשיו אני בועטת.
אני חיה בשבילי.

שנתי קלה אוהבי
וחלומותיי רעים אליי
אך מקץ הבלהות
מתעוררת אני לזיכרונות בזוג, שלנו יחד.
חיוג,
טלפון מצלצל,
אתה עונה לי,
וכאילו לא היו דברים מעולם.

ששש, לא להפריע!

אני ואהובי עסוקים ברקמה
שעלולה להוות את
סיפור חיינו...

לחוט הרגש אין התחלה
וסופו אינו גלוי לעיתים קרובות.
הוא טווה בנו ואנו נארגים
בשלל גוונים, מרקמים ורבדים.
אולי פעם אחת בחיינו תארג אהבה.
חוט הרגש אז, יתעבה ויצטמצם,
במלוא עוצמת הבריאה יתהדק סביב הלב.
ישנם שיתמסרו בצייתנות כבר מהרגע הראשון,
אך אלו מועדים לאכזבה.
אהבתם הינה חזיון בלבד ואינה אמיתית.
חוטי הרגש שלהם יתפוררו מעצמם
באותה מיידיות שנארגו.
אהבה ידידי, נארגת לאורך זמן. בסבלנות.
למרות שהכרנו אך הרגע,
לא ברגע נכרחו חוטי אהבתנו.
אתה ואני נקשרנו זה לזו לפני שנים
חיפשנו האחד את השני בכל נקב
ויחלנו לא להתבדות.
לא אשכח לילות של ערגה לדמותך..
געגועים לאדם שטרם הכרתי
ובכל זאת ידעתי היטב מי הוא ומה בנפשו..
כעת הלב לובש כסותו
ואנחנו זוכים להיווכח לנס היצירה.
אתה ואני,
שני חוטים אשר ברב אדר ארוגים יחד.
ואין עמיד מאיתנו.

לאן את בורחת?
נפגשת עם כולם מלבד עצמך.
למה את צורחת?
כשזו את שצריכה להתעמת עם עצמך.
כל השדים שלך, כולם
מהילדות ומזמנים אחרים
הם כבר מזמן מתים
אז ממה את בורחת?
ולמה רק עם זרים?

תמיד חלמת להצליח ובגדול.
מדלגת בין כוכבים על מדרכות
ומספרת על מה שיקרה
אם רק ירשו לך מעט ליגדול.
כל השדים שלך, כולם
מהילדות ומזמנים אחרים
הם כבר מזמן מתים
אז ממה את בורחת?
ולמה לא תשארי קצת
ותגדלי איתי?

ילדות שקטה וחנוקה
נו אז מה?
למי באמת היתה ילדות מתוקה?
טוב שנזכרת להזכר עכשיו
כשאת כבר ילדה גדולה.
מפגרת בגדול מאחוריי כולם
כל השדים שלך, טפשונת
מהילדות ומזמנים אחרים
הם כבר מזמן מתים
אז ממה את בורחת?
ולמה לא תתבגרי
ותניחי לי?

שלך,
הילדה שכלואה בפנים.