מה שבא לי..

בשנתה נראתה כתינוקת
ואני ידעתי כי הר געש
כבוי זמנית לידי שוכב ,מדהים
איך הדמות הזעירה שבמיטה
הייתה אתמול בכל מקום באותו
זמן ללא התחלה,ללא סוף
עם השקט שבפנים
בעין הסערה.

הרגשתי אותה סביבי כהוריקן
הנע ללא התחלה

עם השקט שבפנים
עין הסערה.
הנה היא כבר פוקחת עיניים
מתמתחת, מחייכת 
ואת ידי מצמידה ללחי
שבוקר נפלא עולה על היקום.

כשקשרתי אותך חזק לשולחן, ראיתי את רעד שריריך, התכווצות ישבנך, ברגע שהכל חדש לך. מעולם לא היית,

ורצית לחוות. רצית להרגיש את החבל, את חוסר האונים, באין יכולת תזוזה, להיות שייכת לגבר שיקח, שישתמש ויהנה, ואת תהיי שם בשבילו, ככל שירצה וכמה שירצה, ואת כה רוצה לרצות, ועדיין כה פוחדת, רוצה לתת ולתת, ולא בטוחה שיש לך את הכוחות לשאת בנטל.

ואני יודע כי חזקה את. זה היה כל אשר רצית זמן רב ושתקת, ולא סיפרת זאת גם לעצמך.
את קשורה היטב, ואני רואה אותך ניגרת, מתנשפת, דמעות בעינייך, ואני עדיין לא התחלתי אפילו... העברתי קלות את ידי בין רגליך. הרגשתי את הרטיבות נוזלת. נשמתך נעצרת ואת זועקת, רועדת, מייבבת, "אדון, אדון".
החבטה על ישבנך הקפיצה אותך, ועוד אחת ואת כבר פלטת זירמתך.
בוכה בעונג. נאבקת להביט ולא יכולה. המכות נוחתות בקצב .ואת מייבבת, דומעת. והמלמול שאומר: "עוד, אדון, עוד".

אותם לילות בהם הרהרת בבדידותך בחלומות רטובים של מסירת גופך ונשמתך... הנה זה בא, ואת מרגישה זאת בכל עצב בגופך, וכל גופך שערג זמן כה רב נותן ונותן, וכה שמח להרגיש את המגע, את השימוש בגופך, שנועד לענג, שנועד לשרת ולרצות... ואת ויודעת שזה המקום שלך. כאן את רוצה להיות ואין לך מקום אחר, ואין לך אהבה אחרת. יש לך את מה שאת נותנת.

הגעת עם נפש חשופה,פרשת
לפני את עושר מחשבתך
נתת לי לבחור, אם אקח
או אלך.
נגעת באותם דברים
שחלמת במיטתך,לבד
בלילות של תשוקה ופחד

רצית שאקח את ממך את החשש

אחדיר
את בטחוני בליבך
רצית לתת, את גופך ונפשך
להתמכר לתשוקה ולעונג
הממלאים אותך עד צוואר
אבל, הראש נותר.

הראש שעוצר,מנסה להסתתר
מתעלם מאמת
עדיין שייך לעולם האחר.
היית שם
אין דרך חזרה
היום זו את
האת
הכי את.

גם כשמבינה ,רטובה ומתמסרת
 שם מאחור
 מונח עוד מעצור.

את מגיעה כפי שאת.

לא רוצה לדעת דבר עליך

כל מה שחשוב שאת באה מוכנה

 נכנסת ומחכה כפי שבקשתי

 אין פוצי מוצי ואין שיחות נפש

 תנועי  תזוזי תיקשרי תכאבי תידפקי 

אשתמש בך בלי חשבון בכל מקום שארצה 

איך שארצה וכמה שארצה

אשתמש בך  אהנה ממך אניע אותך לרצוני

עם כל הציוד וכל המתקנים שיש

את תלמדי תוך כדי תנועה. תוך כדי הכאב וכל העונג שבא עם זה

  אבל

בסיום השעות שאת כאן אוכל להבטיח שני דברים

את תצאי ללא פגיעה פיזית או נפשית.. 

פרט כמובן לסימנים שתישאי בגאווה על גופך

 תצאי מביתי בשקט

 אין חיבוקים ואין הצהרות

וכי את

את תרגישי מלאה יותר, מחוייכת יותר שלווה יותר 

שקטה ורגועה 

ובחיוך שלא תרצי להראות לי כנראה..

זו  שאיתה אני נפגש ,ובגללה אני קורא במדורי הספורט,וגם ומאחל ניצחון לקבוצות מסוימות,גם מיודע  מראש מתי יש אימון סגור לקבוצה מסוימת,
כי זה אומר שיש אימון פתוח עבורי, עם היפה בנשים.
רק הזכרתי את המיילדום בפניה, כל עורה השחום הפך אדום ..הזדקפה בסערה, עיניה יורקות אש כחולה ,פניה מושלמות, גם, ואולי בעיקר בגלל כעסה,ושערה הבהיר, הארוך, סער בגלים, וכיסה על שדייה המושלמים.  פתחה את פיה, עם השניים הכי יפות,  שעלו הון רב בשיפוץ בכדי להגיע לשלמות כזו.
ואז יצא המונולוג הזה,בערך, עם שינויים מתחייבים,ועם הסכמה שלה כמובן.

אני עושה הכול בשבילך.כי זה עושה לי טוב להרגיש שאני טובה בשבילך .אבל אני לא נשלטת. זה שאני נהנית שאתה מצליף בי? זה בגלל שזה מה שאתה רוצה, זה עושה לשנינו טוב. וגם מגיע לי , כי אני לפעמים לא עושה מה שאתה מבקש,אז נכון שמגיע לי עונש?.  אני שמחה לקבל עונש ומקבלת בשמחה את העונש שמגיע לי.אבל אני לא נשלטת.
אני מאד אוהבת שאתה אומר לי מה לעשות בשבילך,כי אני רואה את החיוך שלך,ואת עינייך הנוצצות,וזה עושה לי טוב.כן, גם המשימות שאתה מבקש ממני בטלפון גורמות לי לריגושים, כי זה אתה, ואני שמחה לעשות כל דבר שאתה מבקש,אבל אני לא נשלטת.
אני אישה צעירה ויפה,כל גבר מסתכל עלי, בכל מקום,כולם מכירים אותי בשמי,ואני לא נשלטת.
אני נשכבת לרגליך, כי זה המקום הכי נעים לי,זה לא אומר שאני נשלטת.
אני נותנת את גופי ואת נשמתי, כי אני אוהבת כל כך,אבל אני לא נשלטת.
בעלי בעולמו נמצא,ואין לי מקום שם איתו. איתך אני יכולה להיות בשבילך,בשבילי ,להקשיב, ולעשות הכל שתהיה מרוצה ממני,אבל אני לא נשלטת.
אני כל כך מלאה בחברתך,כל כך שקטה ורגועה,יש לי את השיחות שלנו שאני כה אוהבת.ואת העניין שלא נגמר בסקס מטורף.
אבל אני לא נשלטת.
אבל, אם תתבקש ממני אהיה לסאבית ונשלטת , זונה, ושפחה וכל מה שתרצה ..אם אדע שזה עושה לך טוב...

 לא משנה אם את כואבת

 לא חשוב אם את רועדת ומרטיבה עצמך

את קשורה. וזה לא קשור אליך

 אלא למה שאני בוחר לעשות בך

 כלום לא נוגע  לך

 הכל זה שלי  ומה שבא לי לעשות בך

      את בובת צעצוע למשחק

 זה המקום שלך להיות בו 

 זה מקום שחייבת להרגיש הכל

ולתת כולך

    לדעת  אני אעשה בך ובגופך

כרצוני 

לצורך הנאתי

למה ישנן כאן נשים הבטוחות שרק היא האחת והיחידה והשונה מכולן?

 מה שנכון .. אין אף אחת כמוך.
למה יש כאלו החושבות שהן הכי מיוחדות?שכולן אותו דבר. פרט להן..

וזה נכון , את מיוחדת , אבל כולן מיוחדות.
אותן אלו   שבאות עם

פנטזיה מוכנה מראש

חושבת שיודעת מה היא מצפה מהשולט

איך יראה, איך ידבר ואיך יגיב. הכל   מונח אצלה בסדר ונכון

 כמו שהיא מפנטזת לה. ורק תבנית בצורת השולט הראוי פנויה.. פאזל עם חלק אחד חסר.

החשוב שבחלקים

והיא יודעת איך, ומה צריך להיות ,אף שמעולם 

לא התנסת ולא חוותה דבר עד כה
איך זה שככל שהן לומדות יותר בתאוריה הן מבינות פחות?
איך זה שככל שהזמן עובר החשש בהן גובר..?
אולי הכללתי, בעצם לא אולי..
אבל זו התרשמותי..

בטוח שיגידו זאת גם על השולטים..

ובצדק..

אבל אני לא מחפש שולט

נשלטת טובה היא כמו

בור

ככל שתיקח ותוציא ממנה

כך היא  גדלה ומתפתחת 

 יותר