חתול מעורר

לאירועים של אלקטרז בהחלט יש קסם מיוחד.

אינטימיות של פלייפארטי מגוון.

והכל בגובה העיניים - לא משנה באיזה צד אתה של השוט.

קהל שיודע, קהל שמכיר, קהל שלא בא לעשות רושם.

החל מהחנייה המאוד נוחה, קבלת הפנים החמה, הפנים המוכרים לרוב, ולונה פארק של מתקנים.  גם המוזיקה שונה, לטובה!

התמונה הבאה צולמה בכישרון רב ע"י sandman

שבת בבוקר

יום קשה.

כבר 26 שנה שיש לנו סיבה להפגש כל שנה בחודש מאי.

אתמול כשעמדנו באזכרה מסביב לקבר, אמרתי לבן גרעין שלי, שהוא נפטר בגיל של הילדים שלנו כיום.

מחזור חיים.

חולקים זכרונות בקול, איפה היינו באותו רגע שנודע לנו.

כל כך הרבה שנים.

פעם המוות היה רחוק ממני.

כיום כבר הרבה פחות.

האובדן של חבר יקר לפני יותר משנה למחלת הסרטן,

הרצח בנובה של בן גרעין אחר,

השכבה של ההורים שלי שמתמעטת,

ועוד ועוד מותרים לפרסום - פוגע בשכנים, בקולגות לעבודה, בכל פינה.

כואב.

שבת בבוקר

יום קשה.

אין על האוירה של ליין האורדורה ואתמול בכלל המוזיקה הייתה מעולה!

למרות שהגענו שבעים מסשנים מהמסיבות הקודמות בסופש, התאבון התעורר מספיק בשביל להמשיך בבית.... 

אז מה לובשים בל"ג בעומר?....

אש?.... כתום!

לפני יותר מחודש הוזמנו אישית על ידי המלכה קימברלי לארוע פם דום בדאנג'ן, שהיא מפיקה.

תכלס 

מה כבר יש לחדש באירועים האלה?....

עוד אירוע של שליטה נשית.....

🤷

אבל מכיוון שאני אוהבת לפרגן לאירועים חדשים כמובן שנעננו בשמחה.

הגענו לדאנג'ן מוקדם, כפי שהתבקשנו, וכבר בכניסה חיכה שטיח אדום ומתנה מרשימה ביותר לכל שולטת.

הפקה מושקעת עם שימת לב לכל הפרטים הקטנים.

מלצרים חתיכים בכפפות לבנות מתרוצצים עם מגשים של פינוקים וכוסות שמפניה,

והמבוך נפתח אך ורק לאורחים המוזמנים.

הוייב בפנים כל כך מתאים. סוף סוף בדסמ בכל פינה ולא רק זיונים משעממים.

סשנים שבהחלט פותחים תאבון... והיה במה לצפות וממי ללמוד :)

המוזיקה ברקע בווליום מתאים ואפילו המזגנים לא כאלה מקפיאים :)

לא לקח הרבה זמן עד שביקשתי מהגבר שלי שיביא את התיק מהאוטו ... והיה מקום בכיף,  והינה, גם אנחנו זורמים. מתנתקת מהכל, מתרכזת רק בו. אוזקת, כובלת, מרתקת, מכאיבה, מלטפת, מחבקת, מפנקת, מתפנקת.

אני והוא.

הוא ואני.

והוא עף,

ואני איתו.

מעיפה מבט בשעון - איך עפו להם כמעט שלוש שעות?!!!!

קדימה, לארוז את הבלאגן, 

יש כרטיסים לעוד מסיבה - שם, אולי, תגמור 😎.

לכבוד המסיבה הזאת ממש אותגרתי לגבי הלבוש -  

מה הכוונה במסיבה בסגנון של סאנסט סטריפ? מקריאה קצרה בגוגל הבנה שבעצם....

הכל הולך.

הזדמנות מעולה ללבוש חליפה נדירה.

אך לא נעלמתי.

מרוקנת מאנרגיות.

כל בוקר נפתח בעוד חדשות כואבות וכלום לא זז.

הרדיו בדרך לעבודה, קורע.

לא, לא מתרגלים.

וגם במישור האישי,

גלים קשים.

עוד פרידה פיזית ברקע. שלב ארבע. אין הרבה אופטימיות.

עוד דמעות נדחקות וחונקות.

מתי כבר יגיעו ימים טובים?

מוזר לי שהבחירה במועדון הדאנג'ן בתור בילוי היא בעיקר בגלל המוזיקה.

שוב ושוב, כאשר אנו בודקים את המסיבות שבפתח הסופש, פוסלים אחת אחת על המוזיקה העכשיוית שאנחנו לא מתחברים אליה, ועל המחירים המוגזמים, בכניסה ובבאר, יודעים שהנאה מובטחת מהמוזיקה תהיה לנו בדאנג'ן - במגוון, בקצב, בשינויים, בחידושים וגם באיזכורים ישנים.

אם זה התקליטן המוכשר רונן נקש או גיא הדר שבהחלט מתאים.

מקום שהוא בית לבילוי פשוט וטוב.

אשכרה הגעתי בג'ינס, גופיה לבנה ונעליים נוחות.

סוגרת 10 שבועות בפרוייקט 52.

מוזמנים להצטרף לערוץ שלי בטלגרם.