|
|
|
בא לי כבר שזה יקרה,
שאפגוש את הגבר שנתאים אחד לשניה
בכל המובנים
ושארגיש איתו חופשייה
לתת לזונה שבי לצאת
באמת!!!
בכל הכח
נוווו תבוא כבר
אני חרמנית ומחכה לך
שתבוא, ולא תמהר
ותהייה גבר
ותטריף אותי
וארצה...באמת ארצה
להיות הזונה שלך
החלטתי לצאת לדרך, הדרך חזרה אל עצמי
מכינה תיק למסע:
אומץ להתמודד עם הפחדים
כח להתמודד עם הקשיים
הרבה "לא" לכל הסחות הדעת שיגיעו...ויגיעו הרבה אני יודעת
הקשבה לעצמי
גוינט להפסקות כשצריך מנוחה
ועכשיו רק מחפשת טנק או כל דבר אחר שישבור את החומות שבניתי כדי שאוכל לצאת לדרך.....
רחמים עצמיים...מותר לי?
מותר לי לרחם על עצמי? על חלום שהתנפץ? על קרקע שנשמטה לי ממתחת לרגלי ברגע אחד?
על אמונה שהתנפצה לאלפי רסיסים...ואני מנסה לאסוף אותם כל יום ולהרכיב ולהדביק מחדש?
מותר לי לבכות על זה שאני בודדה???
על זה שאני רוצה זוגיות? ובטחון?
מותר לי לקנא באחרים? שנראה שיש להם את מה שאני מייחלת לו?
בסדר ...הכל לטובה...ויש גם דברים טובים.... אבל גם מותר לפעמים רגע לעצור ולרחם על עצמי???
בבקשה בלי תגובות...
לפני שנה בבוקר שאחרי ערב ראש השנה סיפרנו לילדים שאמא ואבא מתגרשים....
השנה בערב שלפני ערב החג שכבתי במיטה מחובקת עם גבר והיה לי טוב (בלב...)
מי היה מאמין.....????
מעניין מה יהיה שנה הבאה....
הבטחות הן הבל הבלים...
דבר איתי במעשים!!!
Talk less.....do more!!!
זה המוטו שלי
לצערי כרגע ה...do more שלי זה לבלוע ואפל בלגי עם הר גלידה כל יום...
אם כבר באסה...
אז נחגוג אותה עד הסוף...
כואב לי בפנים!! עמוק
כואב לי שבא לי לבכות כל היום...
מנסה להבין, לשאול, להיות בזה ולא לברוח
מחפשת איפה אפשר לצעוק את הכאב הזה...איפה אפשר להוציא אותו...שיפסיק לכאוב...כלום לא עוזר
אולי לכתוב פה?? מנסה..
לא מצליחה להוסיף קישור לשיר
אז מוסיפה ציטוט:
"אז בואי נצעק
ונלך אל המקומות ששם טבעי הרעש
ואף אחד לא נרגע
והתשוקה להשרף מבלי למות זה כשרון לדעת..."
מתוך קחי לך זמן של יציאת חרום
מסתבר שדווקא פה...שאפשר ומותר הרבה דברים, ישנה מילה אחת שדווקא פה היא מילה גסה.... "כבוד"
מבאס ביותר!!!!
האם עלה שהיה פעם על עץ חזק יציב ואיתן
עלה שעכשיו הוא נידף ברוח...וכל משב רוח קטן מרים אותו למעלה לפסגות ובשניה אחת מרסק אותו לאדמה....
האם עלה יכול בכלל להשריש שורשים חדשים? האם זה בכלל אפשרי?????
