בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

למה לא אישתי

כגבר נשוי אישתי לא תהיה הנשלטת שלי לעולם! למה? מניסיון העבר
לפני 5 שנים. 5 בנובמבר 2019 בשעה 9:20

כן, אני די בררן...בהכל

לא מתפשר,

עושה רק מה שטוב מבלי לפגוע

אחת פונה: איך אוכל לשרת אותך אדוני?

באמת? ככה פונים פניה ראשונה מבלי להכיר אפילו...?

Next...

שניה פונה: אני נשלטת טוטאלית אבל אוהבת גם להשתמש בסטראף און.

אולי תשבי חמש דקות עם עצמך ותחליטי אם את טוטאלית או מתחלפת....

Next....

מתכתבים קצת, ניראה שזה זורם, שואל מהיכן את בארץ כי לא מופיע בפרופיל....שעתיים נסיעה.

אני לא איזה ילד חרמן שיעשה הכל בשביל זיון.

Next....

וכך עובר לו הזמן בכלוב....

כי אני בררן....

 

בסוף תהיה האחת שתתאים כמו כפפה ליד....

לפני 5 שנים. 31 באוקטובר 2019 בשעה 8:52

לילה, צימר....

היא שוכבת ערומה על המיטה, ידיה קשורות לראש המיטה.

אני יושב בצד, מעשן בניחותא ומביט בה...

אז הבנתי...

זה המראה הכי יפה!

לראות אותה להביט לתוך עיניה לראות בהם את השקט...

להביט בגוף ולהבין שזו אישה אשר מתוך חיבור בחרה להתמסר לי...

להבין שהאישה הזו סומכת שאכבד את גבולותיה, אדאג לסיפוקה...

כן, היא מסרה לי את גופה ואת נפשה

מראה מדהים המרומם את הרוח...

לפני 5 שנים. 24 באוקטובר 2019 בשעה 8:21

מהי בכלל אהבה?

מישהוא אי פעם הצליח להגדיר אהבה במשפט אחד?

האם זה הרצון להיות יחדיו כל הזמן?

להחזיק ידיים, לרצות לחוש את הגוף קרוב, להתחבק, להתנשק , לדבר ולהזדיין?

האם זו הכמיהה וההמתנה והגעגוע לצד השני?

אם כך, האם זוגיות קבועה הופכת להרגל ושיגרה?

האם אפשר לאהוב את בן/בת הזוג ועדיין לרצות למצוא עוד אהבה?

כל כך הרבה שאלות שרצות וצצות מתוך המלנכוליה....

 

לפני 5 שנים. 22 באוקטובר 2019 בשעה 4:01

נגיד שיש לך אישה

 

נגיד שיש לך גם יזיזה ונילית

 

נגיד שיש לך גם נשלטת

 

ונגיד שאתה אוהב את כולן, כל אחת בתחומה

 

האם זה מונוגמיה???

😄😄😄

לפני 5 שנים. 2 באוקטובר 2019 בשעה 11:28

כשהמנוי ניגמר...

חזרה מצהוב ללבן...

לפני 5 שנים. 4 בספטמבר 2019 בשעה 20:16

לעשות הפסקה מהכלוב...

יש לי כל כך הרבה דברים שרצים לי בראש...רוצה להוציא....לשחרר....לכתוב....

אבל יש מין חסם נפשי.

כלום לא יוצא החוצה.

אז אולי קצת הפסקה מכאן ואז לחזור עם כוחות מחודשים....

או שלא....

 

לפני 5 שנים. 4 בספטמבר 2019 בשעה 9:31

האם תהיי הכלבה שלי- כן אדוני

האם אכאיב לך- כן

האם אצליף בך-כן

כמה פעמים- עד שימאס לי

האם אקשור אותך-כן

האם אשפיל אותך- לא

האם אזיין אותך-כן

האם תגמרי- מלא

האם אחבק אנשק ואלטף-כן

האם ניפגש באופן קבוע- פחות או יותר

האם אהיה זמין לדבר 24/7-לא

האם אתמוך אכיל ואדריך-כן

האם תהיי היחידה- כן

האם הקשר יהיה ארוך- זו התוכנית

 

 

To be continued

 

לפני 5 שנים. 1 בספטמבר 2019 בשעה 9:03

Once upon a time...

בגלקסיה רחוקה...

הכל היה שונה...

 

הייתי קצת אחרי הצבא, יושב במספרה ומדפדף בעיתון "בול", מין עיתון ורדרד כזה עם כמה תמונות ציצים.

בסוף מדור הכרויות, אישה דומינטית בת 35 מחפש עבד מין. ת.ד כלשהוא בתל אביב.

אחרי הספר רץ לדואר ושוכר תא דואר. יושב בבית וכותב מכתב, ביד, שם במעטפה, בול והוף לשלוח.

מחכה שבוע פלוס יש מכתב בתיבה,הלב דופק!

כותב מכתב תשובה עם תאור מפורט ושולח.

אחרי עוד שבוע פלוס, עוד מכתב. אחכה לך ביום זה וזה בשעה כזו בקפה בדולפינריום. אחבוש מגפים וכובע אדום רחב שוליים. אם אתה לא יכול להגיע, תודיע.

חיש מהר שולח מכתב, מאשר הגעה.

ניפגשנו, הכרנו, דיברנו, קבענו ערב, היה מדהים, נמשך כשנתיים.

העניין, שאז הכל לקח זמן, לא פלאפון, לא אינטרנט, הציפיה למכתב, לפגישה יצרה מתח מיני אדיר.

 

כיום הכל שונה, אינסטנט, מהיר.הכל זמין.

 

אז זה לא שאז היה יותר טוב או פחות טוב, זה פשוט היה שונה.

לכל תקופה יש את הפלוסים והמינוסים שלה...

 

 

 

לפני 5 שנים. 30 באוגוסט 2019 בשעה 11:08

אם ידקרו אותי אני אדמם...

אם יכו בי אחוש כאב ואזעק...

אם ישפילו אותי אני אעלב...

 

ויש לי גם לב....

לב שיודע לאהוב

לב שיודע להתגעגע

לב שיודע לדמוע

לב שיודע לדמם...

 

כי הלב אינו מאבן....

 

 

 

 

(גם לשולטים יש רגשות)

לפני 5 שנים. 29 באוגוסט 2019 בשעה 9:02

בלילה, בוהה במסך....קורא, מחפש אותך

שעות על גבי שעות שחופר ונובר במעמקי הכלוב

מחפש....

 

אז אני אהיה כמו ניו ואת כמו מורפיקס

בסוף אלך אחרי הארנב הלבן, או כל רמז אחר

את טריניטי בטח לא אפגוש, אבל אלייך אגיע.

 

את גלולות לי תציעי, ואני אז אחליט..

 

את האדומה או הכחולה....

 

ואז אולי שוב אתעורר....או שמא בנבכי המטריקס נבלה...

 

 

 

(מובן למי שראה את הסרט המטריקס...)