שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הלב זה לא מחסן

אומרת את כל מה שהיא לא יכולה להגיד
לפני 4 חודשים. רביעי, 24 באפריל 2019, בשעה 10:38

אז את שוכבת במיטה בלילה. המחשבות רצות. מסתחררות.

ואת מנסה כל כך להפנים, לקבל ולהשלים עם העובדה שזו כבר לא תהיה החלטה שלך אם לקחת סיכון ולהכנס להריון ממנו (אם בכלל תגיעו לזה מתי שהוא. שזה בעצמו סיכוי קלוש) והוחלט בשבילך. 

 

ו...את יודעת שאתם בכלל לא שם. שסביר שהוא לא חושב על ילד ממך, ושאין פה אבדן אמיתי.

אבל זה מנקר בבטן.

חזק.  

 

 

 

 

אלו רגעים ראשונים. של הסתגלות.

תנו לי להתחפר בהכחשה.

לפני 4 חודשים. שלישי, 23 באפריל 2019, בשעה 23:21

הליך רפואי מינורי - חמישה שבועות בלי סקס.

הליך רפואי גדול יותר - שלושה חודשים בלי סקס.

 

זה כל מה שאני זוכרת מהשיחה היום עם הרופא.

 

 

 

 

 

עדיין תרצה אותי אם תדע?

לפני 4 חודשים. ראשון, 21 באפריל 2019, בשעה 19:45

תקלוט:

יום אחד אני יכולה להיות האקסית הכככייייי שווה שאי פעם תהיה לך.

 

ביי פאר הכי שווה.

 

איך אתה לא בוער בשבילי?

לפני 4 חודשים. שני, 8 באפריל 2019, בשעה 09:23

שאתמול, שעתיים אחרי שהעלתי את המניפסט הזה, שלחתי לו "מה איתך?" ואנחנו נפגשים הערב.

זה כי הוא רוצה להפגש איתי וכי אני שולטת מנננטטטלליייתתת

מאז אני רק עסוקה במה ללבוש שיזכיר לו כמה אני נהדרת.

 

 

המלצות על מקום שקט בתל אביב עם Happy hour שיש בו קוקטיילים שווים?

 

 

לפני 4 חודשים. ראשון, 7 באפריל 2019, בשעה 07:38

היום אני לא אכתוב לו.

אני אחשוב עליו. אני ארצה נורא. אבל אני לא אכתוב לו.

כי אני כל כך זמינה שאין לו זמן להתגעגע אלי.

כי אני כבר לא יודעת כלום.

כי הוא חסר לי והוא טיפש שהוא לא רודף אחריי למרות שכל כך טוב לנו יחד.

כי למרות שיחד זה היי מטורף בשבילי - הירידות שאני חווה בין לבין לא שוות את הירידות שלו.

יותר מדי זמן עובר בין טוב לטוב ויותר מידי סרטים אני אוכלת בין לבין.   

הקצבתי לי שבוע שבו אני לא כותבת לו. גם אם אני נורא רוצה.

העצוב הוא שאני קצת יודעת מה יהיה במהלך השבוע הזה. נראה לי לפחות. 

הוא כנראה לא יבחין שעבר שבוע. 

ואני? אני אתגבר עליו או אחסר לו.

(אני לא רוצה להתגבר עליו. אני רוצה עוד ממנו. עוד המון ממנו. את כל מה שיכול היה להיות ולא קרה עדיין. את הפרפרים בבטן. את החיוך. בא לי לתפוס אותו בכתפיים ולנער אותו חזק ואחרי זה לטפס עליו ולנצל אותו מינית ככה שלא ישכח אותי לרגע אחד אחרי שנתכרבל ואני אלך משם).

 

 

אז מהיום ועד סוף השבוע אני לא אכתוב לו.

 

אני... אכתוב כאן.

לפני 4 חודשים. שבת, 6 באפריל 2019, בשעה 15:43

ואני לא יכולה שאף אחד ישמע 

לפני 5 חודשים. שישי, 22 במרץ 2019, בשעה 06:07

אני מפנטזת להכיר אותו לילדים שלי.

אני מפנטזת על לטוס איתו לאמסטרדם.

אני מפנטזת להכיר כל הבעת פנים וכל מחווה שלו. על לדעת אותו מבפנים. בכל המובנים.

אני מפנטזת על לראות אותו כל יום.

על תינוק משותף.

 

אז

אני נותנת לעצמי סטירה. מתאפסת.

 

ומפנטזת איך אני מזיינת אותו.

ואיך הוא גונח תחתי ומבקש: "עוד. עוד ממך" 

 

לפני 5 חודשים. חמישי, 21 במרץ 2019, בשעה 00:30

נשארתי עם המון תקווה זולגת מהסדקים שנפערו בלב.

 

פורים שמח 🌸

לפני 5 חודשים. שישי, 8 במרץ 2019, בשעה 17:41

 

"כי אתה מאוהב"

 

 

 

 

ההסברים שלא נתתי לך.

לפני 5 חודשים. שבת, 2 במרץ 2019, בשעה 08:45

כרגיל כמו שאני אני והוא זה הוא, השריטה שלי והשריטה שלו יצרו אי הבנה.

לא פעם ראשונה האמת.

 

זו כן פעם ראשונה שהוא אומר לי "עדיף לך בלעדיי". וממשיך "אני לא טוב לך. אני לא יכול לתת לך מה שאת צריכה"

 

אני שלפני שנה היתה שומעת "אני לא רוצה אותך" ומשם "לא אכפת לו ממני" ומיד אחרי זה (כמו בפאאואר פוינט? כשעושים הנפשה "עם הקודם", מכירים?) "זה נגמר. את לא שווה ולא רצוייה אצלי בכלל ולכל העולם בפרט"

 

איכשהו, אני של היום קצת אחרת. קצת צמחה. 

שמעתי את השריטה שלו. את הכאב שלו. את האכזבה מעצמו. את הרצון שלא לפגוע בי. 

 

זה נכון שהוא לא נותן לי משהו ספציפי שאני צריכה. כרגע לפחות.

אבל הוא שמח בחברתי, הוא נמשך אלי פיזית ומנטלית ואני עושה לו לחייך. 

אני לא צריכה לשאול את זה בכלל. אני פשוט יודעת.

 

אז אני לא מגיבה לו בנתיים.

מתבשלת עם עצמי (זה נורא בשבילי להתבשל ככה. טוב שאתם כאן להקשיב וטוב שיש לי את הפרופיל הזה כדי לפרוק)

מנסה את התרגיל הזה ב"לאנשים יש סרטים ושריטות שלא קשורים אליך" כותרת משנה "זה לא שלך זה שלו" 

ומקווה חזק שאני לא משלה את עצמי בכל מיני תקוות ולא מזהה (או לא נותנת לעצמי לזהות) שזה בעצם נגמר.

 

מה אתם אומרים?