המאבק של הלהטבים הוא מאבק של כולנו.
ולא, הוא לא רק לאלו שתומכים בקהילה.
המאבק הזה הוא קריאה לאנשים להתעורר.
להתעורר ולדרוש את הזכויות שמגיעות לנו בתור בני אדם.
בינינו, כל המלחמות בישראל הן מלחמה אחת של כולנו.
בין אם זה בקהילה הלהטבית, או נגד אסדות הגז, או נגד יוקר המחייה, או נגד השחיתות, או נגד זיהום האוויר.
בין אם זה בשביל זכויות שוויון לכולם, לנכים, לניצולי השואה, לשכירים, לבעלי העסקים, לאוכלוסיות המוחלשות, לזוגות צעירים שמנסים לקנות דירה, לאנשים שמנסים לשרוד ממשכורת רעב.
כולנו מבקשים דברים פשוטים.
לחיות בכבוד, לזכות בצדק, להרגיש שייך, לקבל את השונה, להיות עם חופשי בארצנו.
זו תזכורת לכל מי שעדיין ישן שהגיע הזמן לפקוח את העיניים , להסתכל טוב טוב מה קורה מסביבנו ולהפסיק לשתוק או לסתום פיות.
זו תזכורת להסתכל בעיניים לכל מי שמנסה לשים לנו רגליים בדרך ולהגיד לו עד כאן.
שימו לב מי שר החינוך שלנו.
אתם חושבים שזה צירוף מקרים?
למה דואגים להנחיל ערכי יהדות בבתי הספר אך בקושי מדברים על ערכי דמוקרטיה?
הזיקה לדת כל כך עוצמתית בחלקים גדולים מהאוכלוסיה, עד שהיא גורמת לעיוורון כמעט מוחלט להתדרדרותה של הדמוקרטיה בישראל.
נסו לדמיין מציאות אחרת.
בה מגיל צעיר מעודדים בבתי הספר חשיבה עצמאית, משבחים סקרנות ושאילת שאלות במקום לשבח יכולת שינון חומרים.
מסגרת בה כל אינדיבידואל יקבל כלים פרקטיים והכנה לחייו הבוגרים: מהן הזכויות שלי בתור אדם, איך להתנהל נכון מבחינה כלכלית, איך לקחת רעיונות ולמנף אותם לטובת הכלל, איך לייצר שינוי חברתי ולהבין את כוח ההשפעה שלי.
דמיינו לכם איך תיראה מדינה בה כל אזרח יוצא מגבולות החשיבה המקובעת של הקבוצה ומרחיב אופקים בזכות חשיבה עצמאית.
בה כל אזרח מודע לכח שבו לייעל את החברה.
בה כל אזרח מרגיש בטוח מספיק כדי להתרחק לפעמים מדיעת הכלל.
כמה רעיונות יתחילו לזרום לתוך התודעה האנושית.
כל עוד הדת עומדת בפני רצון הביטוי החופשי של הדמוקרטיה, אנחנו מעודדים חשיבה קולקטיבית.
וכידוע, הקולקטיב מפחד ממה ששונה ממנו ולכן לא מאתגר עצמו בחשיבה מחוץ לקופסא.
בואו נתבונן רגע על המצב הנתון.
נכון להיום, הדת היהודית קושרת עצמה כמעט לכל אספקט באורח החיים הישראלי.
בחינוך שילדינו מקבלים, בצה"ל, בעסקים, בתחבורה הציבורית, במוסד הנישואין, בגירושין, בתלוש המשכורת שלנו, בחקיקת חוקים, במניעת פונדקאות מקהילה שלמה.
עכשיו שלא תבינו אותי לא נכון, אין לי שום בעיה עם הטמעה של מסורת יהודית.
יש לי בעיה כשההטמעה הופכת לאט לאט למשטר דיקטטורי מבלי שנשים לב.
בשיטת משטר דמוקרטית ליברלית(ראה ערך; מדינת ישראל) אמור להיות חופש מדת, משמע איסור לכפות כללים דתיים על הציבור.
אם ישראל רוצה להיות מדינה עצמאית, היא חייבת לשחרר מעליה את האחיזה הלופתת של הדת ולהגדיר לה גבולות ברורים כיאה למדינה שדוגלת בחופש מדת.
ברגע שתיפסק האובססיביות סביב הדת, יתפנה מספיק זמן בשביל לדאוג למצב הסוציו אקונומי בישראל.
דמוקרטיה פירושה שלאזרחים יש את הזכות להשפיע על אופי השלטון.
יאללה, הגיע הזמן להשפיע.
