|
|
|
אנשים מנפיצים דברים.. את זה למדתי בצבא.
ההוא רוצה גימלים אז משקר על זה. ההוא רוצה פטור מריצה אז ממציא תירוץ.
ואלה זורם עם כל מי שרוצה ועשה את זה אבל הגבול שלי נמתח כשזה משפיע עלי....
כשאני אוכל על זה קאדרים.
כשאני אוכל חרא מזה.
כשאני עובד פי ארבע יותר קשה.
כשאני מקבל הודעות ושיחות על דברים שלא קרו.
כשאנשים חוקרים אותי על דברים שלא עשיתי
כשאנשים הורסים לי את החיים.....
כי מישהו הנפיץ משהו .
חלאס נמאס מזה ומהחיים.
יש פתגם יפה שאומר..
If you worry you die, and if you don't worry you die, so why worry? 😁😁 be happy!!
לפתוח ככה את היום באופטימיות ללא דאגה
גזר הדין יגיע בהמשך השבוע.
הזמן עובר לאט.
הזמן לא זז..
מי יודע מה צופן העתיד?
כבר זמן מה אני מתלבט...
בפוסט הקודם אמרתי שאני לא יודע על מקומי פה..
אני עדיין לא יודע.
התרחקתי קצת והחלטתי לחזור עכשיו.
מי יודע? אולי הפעם יסתדר לטובה יותר.
מקווה שכן.
אופטימיות היא שם המשחק =)
הרבה זמן עבר מאז הפוסט האחרון שלי..
הרבה עבר עלי..
הרבה עדיין עובר עלי..
ופשוט תוהה את מקומי פה כרגע.. האם אני רוצה לחוות כל כך הרבה כאב בדר להשגת האהבה ו בדסמ האופורי והמדהים?
האם זה בכלל שווה את זה??
סופ"ש בשמירות..
ארבע שעות לעמוד ולא לעשות כלום..
דבר נוראי.
ארבע שעות שאסור לעשות כלום.
וישר לעוד שבוע עמוס של עבודה ואז יום רגיעה ואז שוב עמוס..
אני חייב קצת חופש. לשבת ולא לעשות כלום. לשבת ולנוח בלי מדים. בלי נשק. בלי אחריות. בלי כלום.
אפשר בבקשה קצת חופש??
אני בסופ"ש בשמירות. אחראי על כניסה ויציאה .
מגיע בחמש בבוקר רכב עם הורה! אזרח! מבקש להקפיץ את הבת שלו לתוך בסיס צבאי ..
כמובן שלא מותר.
ואז הוא מתחיל להתעצבן עלי על איזה חוסר אחריות זה ולמה אני לא מכניס..
בן אדם! אתה אזרח! אתה הורה! אסור!
חוץ מזה.. אני עושה מה שהחמל אומר לי
אני לרוב לא כותב כל כך הרבה בבלוג..
אני לרוב לא בוכה או פורק או מספר את כל מחשובותיי..
אבל עכשיו אין לי מישהי...
אין לי:
מישהי לספר.
מישהי לשתף.
מישהי לפרוק.
מישהי לבכות לה.
מישהי שתעזור לי.
מישהי שתייעץ.
נכון.. אני יכול לעשות הכל לבד אבל זה פשוט קשה.. אני בן אדם שממש לא טוב לו לבד. מתחרפן. מאבד את זה..
אז פשוט יגיעו פוסטים עד שיהיה לי עם מי לדבר קצת...
**זה לא נכתב בצורה מינית ולא כהתחננות.. מספר מה שעל הלב.
דיברנו. צחקנו. בכינו. חקרנו ונהננו.
ואז פתאום נעלמת. אמרת שלא בא לך לספר למה. לא בא לך לפתור את זה.. פשוט הלכת..
ואז אני פתאום נזכר ביום ש אקסית שלי החליטה לטוס. החליט לנסוע רחוק. החליטה למחוק שנתיים של מערכת יחסים עמוקה. מערכת יחסים אוהבת. מערכת יחסים מדהימה.
והכל... בשביל חופש בחו"ל..
בסוף הכל מזכיר רגעים מחורבנים..
יש המון דברים טובים בחיים
יש הרבה דברים גרועים בחיים
צריך מדי פעם לעצור ולראות את הטוב בחיים.
מדי פעם צריך לשכב אחורה לבהות בתקרה ולישון או לנשום או כל דבר מרגיע כזה או אחר
