אני ואני ואני ואני ....

זה לא נכון שכל גבר שקצת חולה מרגיש מת.

אני כן!

אחרי שלא היית שקטה אתמול, היו לך דברים על הראש ועל הלב הלכנו לישון מחובקים.

בבוקר החיבוק המשיך לזיון ארוך וטוב.

זה ריפא אותי, עשה לי טוב - את אומרת.

אני מסתכל עליך, הראש שלי על הכרית, מחייך: זיון תרפוייטי?

את מחייכת חזרה, מלטפת לי את הזין: תר-פותי את אומרת.

תר-פותי.

מי שעוקב אחרי פה יודע שאחד הנושאים שהכי מושכים אותי הוא מניעה. כשהדבר הכי טריוויאלי בעולם כמו ללכת לאונן ולגמור נמצא בידיים של מישהי זה חזק, זה קשה, זה מדהים, אמאל'ה!!!

 בסקס דווקא, לוקח לי המון המון זמן ולא תמיד אני בגלל מצליח לגמור, לפעמים זה מתסכל בנות זוג :(

השבת הזאת הייתה משובצת בהמון המון סקס, היא גמרה המון ואני כל כך שמחתי, עפתי על זה.

אבל אני .... לא ממש הצלחתי  למרות שממש רציתי.

בשלב מסויים היא ירדה למטה, חמש דקות של משחק בזין שלי כשאני מתפתל ונע בין עונג לכאב, רועד, גונח וכואב. כשסיימה נתנה לי ספנק בזין ואמרה: זה בגלל שלא גמרת!

השאירה אותי כאוב וכל כך רוצה עוד!

היום לא כתבתי כלום בבלוג, הסתכלתי במקרה וראיתי שיש לי המון צפיות. 

אולי מישהו גילה סוף סוף את כשרון הכתיבה שלי.

אולי מישהו אוהב את ההגיגים המעט הזויים שלי.

בכל מקרה זה מחמם את הלב, אז תודה.

אז שווה לכתוב ותשאירו איזו הערה כדי שאמס ממש.

יושבים לראות סרט אצל חבר, קצת אוכל, קצת שתיה, קצת צחוקים.

יושבים על הספה נמרחים קצת, מדברים על הסרט, על האחלה אוכל שהיה.

לידי יושבת מישהי ממש יפה.

באמצע הסרט מרגיש את הישבן שלה מתחיל להתחכך ברגל שלי, ככה בקטנה, לאט.

לא מזיז את הרגל והיא לא מזיזה את הישבן, כלומר היא מזיזה אותו יותר לכיוון שלי.

ברור שאני לא מתכוון לעשות עם זה כלום, ברור שזה מרים לי בטירוף אבל אין לי עם מי לדבר על זה.

רק אתכם.

תודה לכם על האוזן.

תודה לה על הישבן.

ועכשיו אתה ממש לא מצליח להחליט אם מתאים לך יותר לגמור או שימנעו אותך ...

כשמישהי שאני מכיר כבר כמה שנים ומאוד אוהב ומעריך מחמיאה לי פתאום, אני ממש נמס.

יש דברים שעושים טוב על הלב, סתם כך.

שאתה מרגיש שאתה צריך מישהי שתשכיח ממך עד מה שקורה.

קשה להיות חזק כל הזמן (או לפחות לנסות להיות חזק) קשה להיות בכאן ובעכשיו, קשה להיות בשליטה כל הזמן.

תוהה מה יכול לגרום ולו לפרק זמן קצר לא להיות בכאן ובעכשיו.

מעביר לעצמי כל מיני אופציות בראש.

אולי בסוף זה בכלל יהיה קומדיה ופופקורן.

למי שמאותגר בטח לא פשוט ללכת

#אסקפיזם

ולמה פייסבוק מציע דווקא לי את התמונה.

מתכתבים בוואטסאפ על בעיה שיש לה.

אחרי כמה משפטים היא כותבת לי:

בסוף ננצח את החמאס, נכון?

אני עונה שכן כי זה מה שהיא רוצה וצריכה לשמוע.

אני עונה שכן למרות שאני יודע שעכשיו אנחנו חייבים לשנות את המחשבות שלנו ולבנות את המדינה מחדש, אחרת.

אני עונה שכן כי זה סוג של חיבוק מילולי שכל טחד מאיתנו צריך עכשיו.

כל אחד ואחד.

תחבקו גם אתם את מי שצריך.