מהרהורי נפשי

בעקבות קריאת ספר .

כן... שוב הספרים מעוררים בי תחושות..

תשוקות...

תהיות...

ריבאונד?

אני.. כל כך מפרגנת לו.. אחלה גבר 

קשוב.. רגיש... מת לקשר אמיתי

והיא... זקוקה להתגבר על ...

מבחינתה אין לו בעצם כל סיכוי...

 לא...  היא לא מרמה אותו ...

אבל הפער ..

בספר ברור מראש שאין לו סיכוי..

כי הלב שלה.. מראש  תפוס

אבל ... היי ... הוא מדהים

מגיע לה...

גם מגיע לו... 

כבר תקופה 

שאני "בורחת" 

לספרים 🙈...

כן... אלו הרומנטיים...

מסתבר שברובם הגבר... דומיננטי 

אך גם שרמנטי 

ברור שיש לו את העבר שלו... 

ואיכשהו מן הסתם.. דווקא היא ..

הכי מאופקת, הכי עסקית, הכי קורקטית...

מצליחה... 

לפרוץ את כל החומות.. שלו.. שלה...

אז... 

 סיפורי אגדה למבוגרים 🤦‍♀️ 

ובכל זאת... 

כיף לשקוע בהם 

ולפנטז...

אולי הסינדרלה הבאה תהיה אני? ? 🤔

היי חתיך

קשה לא לכתוב לך...

מרגיש כמו גמילה 

התגובות שלך 😈

אבל... 

הכלום עוד יותר קשוח 

מלא מחשבות

מגוון תחושות

הכל מתערבל

עולה על גדותיו

מוצפת...

מתגעגעת

אוהבת..

אוהבת..

כן... אוהבת ❤️

מזכירה לעצמי שצריך..

לנשום..

ולא.... לא שלחת גלגל הצלה 

לפחות לא זה ש... קיוויתי לקבל 😭

יומולדת...

זה זמן לחגוג?

זמן לחשבון נפש?

חלפה עוד שנה ...

להסתכל אחורה?

ראייה קדימה?

אולי זה לא מתנגש.. ומצד שני...

רגע עימות עם המציאות?

מה האמת? 

אבל הכל קשור ומתחבר ..

והמערבולת בפנים... גועשת ורועשת..

מה היה.. מה אין... מה יהיה...

חלומות.. שאיפות.. פנטזיות...

מומשו? נגנזו? או.. אולי.. עוד יתגשמו?

מציאות... דימיון?

איפה אני בכלל בתוך כל זה?

תסכולים... 

תקוות...

והרגשות.

קו דק מפריד בין .. לבין... ... לבין...

המחשבות עליך לא מרפות...

חלפו כמה ימים מאז התקשורת האחרונה...

בום 💣 בדרך ליוון...

מה? 😯 לכמה זמן?...

אני... תחגוג 😈 תהנה ❤️

ובתוכי.. 🤐

כן.... המקום ידוע וברור 

ובכל זאת...

אם? אילו? וכן הלאה...

אבל היי!!!! תתעוררי!!! הרי הגבולות ברורים 

והמסגרת מקודשת

אז... תנשמי.. 

תחכי..

האם עדיין אני זו שאמורה לשלוח את ההודעה?

🤔🤔

נגמרו לי המילים...

כשאני מול שלב חדש בחיים של הקטנה שלי 

זה פתאום מחזיר אותי .. לרגע..

לצעדים ראשוניים של עצמאות..

שהיו ללא מודעות 

ובטח ללא הבעה ושיתוף..

של הרגשות המעורבים בתהליך...

מגוון רחב של פחדים.. של תקווה...

עולם מלא שמתכנס כמעט לרגע אחד...

עם תפילה...

להצלחה 🙏

רגע של תחושת קנאה..

שבכלל לא אמורה להיות שם ..

הרי המסגרת תמיד... תמיד! 

תבוא קודם!!!!

ולה יש את כל הפריבילגיות 

שאני רק יכולה לחלום עליהן..

ואיפה הגעגוע שלי?

הפנטזיות?

כשאתם בהייי 

אחריי כן הרבה פעמים.. נפילת מתח ..

ומגיע דאון...

את מי אתם משתפים? אם בכלל .... 

אני קולטת...

שאני לא משתפת אף אחד לא בזה ולא בזה 

מתמודדת עם עצמי 

עם כל התחושות שעוברות בי 

ומשתדלת שאף אחד בסביבתי לא יקלוט שמשהו בכלל עובר עלי 

קשוח? כנראה שכן..

ואיך אצלכם?

מה קורה? מה עכשיו?

הוא רק משחק משחק מנטרלי?

האם זה נגמר?

ואם כן... איך ממשיכים?

ואם זה אכן המצב...

כל כך הערכתי

אז... לא מגיע לו שום פירגון ממני 

למרות כל מה שהיה !!

הרי לא כך מסיימים 

חוסר וודאות  = חוסר אונים 

טלטלה אחרי סוף סוף..  חוויה.. מימוש..

האם אני האמצעי שלו 

להביא לפועל את הפנטזיות שלו..

(ושלא תבינו לא נכון..

אני הכי במקום לממש לו אותן

ובדרך כמובן להינות גם)

או המטרה?

האם איפשהו... אבד המיקוד?

איבדתי את עצמי? את המהות שלי?

האם הכל הצגה?

ומה עם כל הרגש שלי?

איפה שלו?