סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

נפלאות השתיקה

אל תנסו להגדיר אותי. בעצמי ניסיתי אבל לא מצאתי מסגרת מתאימה.
כל קשר בין הכתוב לבין המציאות מקרי. מבחינתכם.
לפני 16 שעות. חמישי, 12 בדצמבר 2019, בשעה 12:41

 

 

 

לוק של טינייגרית 🥰😂

לפני יום. רביעי, 11 בדצמבר 2019, בשעה 08:42

 

הגעגוע אל עצמי הוא כמו הגל שמבין שהוא תוצר של מה שבא לפניו והמקור של מה שיבוא אחרי...

 

 

התגעגעתי.

 

לפני יום. רביעי, 11 בדצמבר 2019, בשעה 07:37

 

ובסוף בכל סוף אנחנו מחפשים את ההתחלה

ובכל אמצע בורחים מהסוף.

אוחזים בקצוות רק בשביל לא להרפות ממה שכבר לא קיים ומרפים ממה שישנו רק מהפחד שיחלוף ויעבור גם הוא.

ובין הימים שרודפים את הלילות אנחנו חולפים לאט יותר ממה שנדמה אבל מהר הרבה יותר ממה שהינו רוצים, מנסה לא לפספס את הנוף אבל מסתנוורים כל הזמן ושומטים מבט מהאופק רק בשביל לראות שיקום פרוש לנו מתחת לרגלים.

 

ואתמול שניה לפני שהשינה עטפה אותי

הבנתי שאני רוצה לחזור. הביתה.

 

 

לפני 6 ימים. שישי, 6 בדצמבר 2019, בשעה 17:22

לא היה גבר שהיה איתי, שהכיר את הבלוג ולא שאל אם אכתוב עליו. (היה. אחד. מיוחד. מזמן מזמן.*)

ולמרות שהוא לא כאן ולמרות שגם אני כבר לא ממש כאן 

הוא שאל עם ציפיה דרוכה בעניו. לא עניתי. מה יכולתי להגיד? שאני אכתוב כשיעבור?..

אז שתקתי. שתקתי והבנתי. הבנתי עוד הבנה שלא הייתה.

פעם כתבתי בשביל לא למות והיום אני כותבת בשביל לכתוב

פעם כתבתי בשביל להרגיש והיום אני מרגישה בשביל לחיות

...וזה הבדל ענק. והתרפיה שלי עבדה. ומבין כל השברים נגלתי שוב לעצמי. הפעם עצמי. בשלמותי.

 

 

 

אז הינה, עברת וכתבתי.

 

 

 

 

ועכשיו? עכשיו שבת. 

 

 

ו...תודה ענקית!!!! לכל אחד שהתעניין. שאל. דאג. סימס. ואפילו שלח שוקלד 😂🙈 

באמת שלא מובן מאלו לקבל כלכך הרבה אהבה ממקום שנועד להיות סדום ועמורה (כן. צדיקים יש בכל מקום וטוב שכך).  מבטיחה לענות לאט לאט.

בינתיים קבלו טיזר...מי שאהב את הבלוג בקרוב הולך לקבל אותו בפורמט מודפס. אני רועדת מהתרגשות. 

צריכה לעכל את ההצעה והמצב ואז אשתף אתכן בהרחבה ואפילו אבקש ממכם להיות שותפים ליצירה 🤗

 

תהיו טובים לעצמכם. עצמי יכיר לכם תודה

 

Listen to Phaxe & Morten Granau - 7 Seas by Morten Granau on #SoundCloud
https://soundcloud.com/mortengranau/phaxe-morten-granau-7-seas

 

* תודה לך על התיקון :)

לפני שבוע. חמישי, 5 בדצמבר 2019, בשעה 08:23

 

לקחתי הפסקה.

לא מהכל. אבל מכל מה שאפשר היה.

לקחתי הפסקה בשביל לכלות את הכוחות שלי ולאפשר להם להתחדש ממקום נכון יותר ולהשקיע את כולי בכל אותם הנושאים שהם החיים עצמם.

לקחתי הפסקה בשביל להבין בלי מלים ובלי אגו את המקום שבו אני נמצאת.

לקחתי הפסקה בשביל להתמקד בי לרגע באין מפריע.

לקחתי הפסקה ואני עדיין מחכה לצלצול.

הוא עוד יגיע.

בינתיים, קחו קצב טוב ליום שמח ותספרו לי כמה התגעגעתם 

 

 

לפני חודש. שבת, 2 בנובמבר 2019, בשעה 14:30

לפני חודש. חמישי, 24 באוקטובר 2019, בשעה 15:50

 

ופתאום אני פחות כאן ויותר שם...

 

לפני חודש. ראשון, 20 באוקטובר 2019, בשעה 08:28

 

 

כשהדרך חזור שמחה לפחות כמו ההלוך.

 

###

 

לא ישנתי יומיים.

מנותקת. כמעט לחלוטין מהעולם ומחוברת לעצמי ולמוזיקה ולטבע.

 

חזרתי אסופה. 

עם תובנות על פחדים ועבר ועתיד אבל בעיקר עם תחושה חזקה של הווה. של העכשיו. של הרגע הזה ממש ולא של מה יהיה אחריו.

 

 

###

 

 

וספונטניות היא כנראה היא המתנה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת לעצמנו

 

 

 

לפני חודש. שישי, 18 באוקטובר 2019, בשעה 14:34

התפרק לי התחת. טוב?

חודשיים של יישורת רציפה. 

ים מסיבות והנאה וכיף וגם עשייה שהיא שמחה אבל עדיין.

אתמול חתמתי הפקה.

בהצלחה יחסית. יחסית למה שיכול היה להיות.

ואני גאה.

גאה באנשים שסביבי, במקום שהגעתי אליו, בתפיסה של האחרים אותי ובי. בדרייב הזה שיש בי. שמתלונן ובועט ובוכה וילדתית ומתפנק אבל חזק כמו קארבון דחוס וגמיש גם בהתאם.

 

ואז בבוקר הוא סימס לי בואי.

ואני כלכך אוהבת את המילה הזו.

קטנה. צנועה. וכלכך מרגישה.

בואי. מחכים לך. יש מיטה וחיבוק וכל מה שיעשה לך טוב. קחי טיסה ובואי.

אז לקחתי ואני בדרך.

 

מודה אני.

 

לפני חודש. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 13:48

מה יותר שלם 

האני עם עצמי 

או האני שאיתך.

 

ושלם זה סוג של רצוי יותר ממצוי הרי.

אז אני מדמיינת חיוך. ומגע. 

ובמקום לזרוח בי אני שוקעת בך

וזו תמיד שאלה של