לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג שלי. הפרשנות שלך.

לפני 4 ימים. שבת, 12 באוקטובר 2019, בשעה 21:47

כל אחד פשוט שוכב אחרת.

אני על הגב.

חבר שלי אוהב לשכב על הצד.

חברה שלי לשעבר שוכבת עם כל תל אביב..

לפני 4 ימים. שבת, 12 באוקטובר 2019, בשעה 16:22

אני פשוט לא מתעורר

לפני 4 ימים. שבת, 12 באוקטובר 2019, בשעה 15:20

אני יכול לעשות את זה בעיניים עצומות.

לפני שבוע. שלישי, 8 באוקטובר 2019, בשעה 17:50

כי אני יכול.

לפני שבועיים. רביעי, 2 באוקטובר 2019, בשעה 22:39

בוא אלי ובוא אלי.

מחכה לך ומחכה לך.

יאללה אחותי, בואי.  פחות לבקש מיישות מסטית שתעניק לך שרירן עם דוקטורט או עורך דין.

יותר לקפוץ למים, ולשים לב איפה דורכים.

 

יש פה המון שפע. המון.

ונכון, אני מדבר ממקום שבע מאוד, אבל על הזין שלי.

מתעב פוסטים של 'מ2003 אין כאן כלום. הכל פה אותו דבר'.

'כולם פה שקרנים בוגדים ומגעילים'.

 

זה דוחה אותי.

 

רק אני שקרן מגעיל ואתם לא תקחו לי את זה.

 

 

לפני שבועיים. שני, 30 בספטמבר 2019, בשעה 14:42

יא מזדיינת בתחת!!!!?!!!!!!?!!!###!!!!!

 

 

יא !! ... מזדיינת בתחת 😍😍💞💞

לפני שבועיים. שבת, 28 בספטמבר 2019, בשעה 19:42

בלי ה'כמו'.

לפני שבועיים. חמישי, 26 בספטמבר 2019, בשעה 13:05

טי שירט חלקה וג'ינס, נו מה..

לפני 3 שבועות. רביעי, 25 בספטמבר 2019, בשעה 11:00

ראיתי איש עם פוגו סטיק
ראיתי אותו ברכבת
הוא היה ממש מבריק
איש נגוע בחצבת

שאלתי אותו אם אפשר ללקק
הוא לא הבין מה אני רוצה
הסברתי למה אני משתוקק
הוא קרא לבורא

הרגעתי אותו - חבוב, אין פה שטיק
אני רק רוצה לגעת לך
בפוגו סטיק

לפני 3 שבועות. שבת, 21 בספטמבר 2019, בשעה 21:52

לפני כמה לילות נרדמתי בצד שלך של המיטה, כשאת לא היית.
וזה מדהים איך הגוף זוכר ומרגיש את הוייב. שאני כבר לא ליד הדלת. כדי לשמור ממפלצות.
שאני פתאום קרוב למזגן, שמקרר אותך בלילות חנוקים.
שאני צמוד לשידה, שליד הקיר, שמתחם אותך.

התעוררתי בצד שלי. כי אני לא באמת יכול לישון בצד שלך.


ובחלומי?
אני חוזר מהעבודה ואת מחכה לי ערומה על הגב. עם כיסוי העיניים שלך.
מצחיקה קטנה. את בעצם על הבטן, עם ידיים קשורות מאחורי הגב בחבלים אדומים.
הכיסוי נשאר. לא כדי שלא תראי כלום. לא חידוד חושים ולא נעליים. הגנה.

אני נכנס לדירה. מסובב אותך מהבטן לגב, בעמידה שפופה מעל הפה שלך. מכניס את הקצה של רופרט (קראתם למטה?) לפה הקטן שלך.
אני נעמד שוב ואת מתחילה להבין מה קורה.
לא יודע מה איתכם, אבל אני רגיל להשתין בעמידה, לא בישיבה, לא בשפופה ולא בשום צורה אחרת.
לא פשוט לי.
אני הולך ושותה חצי ליטר מים.
אני חוזר, מוכן מתמיד.
מתיישב לך על החזה - פה גדול.
שתן צהוב שקוף נכנס לך לגרון. והפה אינסטינקטיבית נסגר.
ואת שונאת את זה.
מתעבת.
אולי הדבר הכי שנוא עליך בעולם. אפילו לא בגלל הטעם, או ההשפלה, או הסטייה.
זה מחריד אותך.

ואז קרה דבר מדהים.
באופן אקטיבי, מודע, אוהב, רוצה, קשוב, מבין, מתמסר, ונוטף -
פתחת את הפה שוב.

ואני המשכתי בשלי. עד שכל הרצפה מלאה בנוזלי כוס מצד אחד, ושתן ורוק מהצד השני.
מיהרת ללקק הכל עם הלשון, ועברנו לחלק האומנותי של הערב -

אונס בהסכמה.