לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג שלי. הפרשנות שלך.

לפני חודש. שבת, 9 בנובמבר 2019, בשעה 21:22

"הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר", היא חשבה.
"לראות אותך דופק אותה. שובר לה את האגן.
מפצח לה את הירך עם כף היד הגדולה שלך"

"לראות את הקטנה הזאת פותחת פה, גדול גדול, ומנסה בכל הכח להכניס לשם הכל".
"הייתי באה לעזור לה, לקטנה. דוחפת לה את הראש, מלבישה את הגרון שלה על הזין שלך".

"הייתי רוצה לראות אותה נחנקת. אבל באמת. כמו שאתם יודעים."
"עם אפיסת כוחות ושחור בעיניים".
"עם אישונים מורחבים וכאבי שיניים".

"הייתי רוצה לראות אותך גומר עליה.
גומר לה עמוק בתחת. ואז שולף אותו ומתנקה בפה שלה.
את הטיפות שעל הרצפה היא תלקק מיד אחרי.
ואז תבעט בה, בראש, שתלקק גם את הדם שלה".

"הייתי רוצה לשמוע אותה מכורבלת בארון. בוכה ורועדת. מנסה לעכל את הכל. ולהקל על הכאב".

"הייתי רוצה להיות זבוב על הקיר", היא חשבה.
"בינתיים אחכה כאן, מול הדלת הלבנה"
עד לפעם הבאה.

לפני חודש. רביעי, 6 בנובמבר 2019, בשעה 23:18

קליק

לפני חודש. רביעי, 6 בנובמבר 2019, בשעה 20:35

היא בולעת מהר מהר.

"תראה", היא מסבירה לי, "כשזה גם ככה משפריץ לי עד הקיבה, אני כבר בולעת הכל באותה נשימה. אני לא מבינה בנות שיורקות. זה סתם נשאר בפה עוד ועוד ומעלים את זה ללשון ומורידים ושוב יורקים.
עדיף לבלוע הכל. ומהר"

צודקת, אמרתי לה בעודי משפריץ לה על הפרצוף.
על המצח ועל הגבות.
תעצמי עיניים. על הלחיים.
על האף והשפתיים.
ונוזל על הסנטר.
ואחר כך קצת מצייר עליה עם הזין ומדי פעם מכניס לפה שלה לניקוי.
אם אני ממש רחום, אני מאפשר לה לנגב הכל עם האצבעות ולאכול.
אם לא, אז היא תחכה שם רבע שעה או חצי שעה, כדי שהכל יתקשה, ויהיה קראנצ'י.

החיים קשים.
והיא בולעת. הכל.

לפני חודש. שבת, 2 בנובמבר 2019, בשעה 12:36

ראיתי איש עם כלב ומקל לבן.

 

אמרתי לו - היי, אתה בטח עיוור.

 

הוא גיחך ואמר - ספר לי משהו שאני לא יודע...

 

אמרתי לו -

יש שם עמוד חשמל.

לפני חודש. רביעי, 30 באוקטובר 2019, בשעה 08:25

אני גר בדירה מגניבה
עם הרבה ג'וקים בסביבה
אז בסדר, עשיתי ריסוס יסודי
ויש ג'וקים שמתים במיידי
ואני סוגר חלונות כשאני יוצא לעבודה
ואני חוזר כולי תקווה שאין איזו הפתעה במיטה
מה אפשר לעשות? יש איזו תרופת סבתא?
אולי אוריד את הנשלטת על ארבע, שתשחק עם הג'וקים כמו חתולה.
ושתעיף אותם מהדירה.
או שתאכל בתאווה.

לפני חודש. שלישי, 29 באוקטובר 2019, בשעה 22:48

שומע, קינקי, מה המצב?

חברה של ידידה לסבית של בת זוג של חבר טוב שלי מדרגת דודן רחוק מחפשת איזה משהו קרוב רחוק, בלי דודנים, או חיות, אבל כלבה בת כלבה. שונא אותה, אתה בעניין? לא משהו קשוח מדי.

 

רק להבין מה קראתי כרגע התיש אותי.

שלחתי אותו לרוגו.

לפני חודש. ראשון, 27 באוקטובר 2019, בשעה 21:42

כשאני משכיב אותך לישון, אני דואג ללטף לך את הטוסיק השבור.

כשאנחנו פוגשים חבר שלך לשעבר ברחוב, אני דואג לקחת צעד הצידה, לאמוד אותו מכף רגל ועד ראש, ולראות אם אצטרך לדפוק לו את הבלטה שליד הרגל שלי בפרצוף שלו.
הוא לא קרא על הכתפיים לפני שנה, הציפלון.
כזה המוח הפרימיטבי שלי - דואג.

כשאני מצליף בך חזק, ואת נענשת, אני דואג להשאיר סימנים רק מעל התחת שלך, ומעל הדגדגן.
שם יש הכי הרבה בד בחוטיני, ואת תרגישי את זה אחרי.

כשאת צריכה אמא, שתהיה חכמה ויפה, שתדע להכניס לך אצבעות ולתת לך לטעום אותך. שתלמד אותך איך להרחיב את התחת שלך, או את הפה. שתאהב אותך ותלטף אותך אחרי שכבר שאבת ממני הכל ואני גמור על המיטה - גם לזה אני דואג.

כשאת חושבת שהיה לך יום קשה, ואת לא צריכה מכות, או ליפול מהשידה ולהתרסק על הרצפה. אני דואג להזכיר לך שכן.

כזה אני, דואג.

לפני חודש. שישי, 25 באוקטובר 2019, בשעה 16:24

ברור שקיין.