אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תא מרבוטה

בלוג בן זונה של כלבה , זונה. פה אספר לחבר'ה. אז תיזהרו במה שאתם מגלים לי
לפני 6 שנים. 7 בינואר 2018 בשעה 13:19

אני רוצה שהיום כבר יהיה מחר 

רוצה כבר לספור שעות לאחור

רוצה כבר לספור דקות

שתגיד לי בואי כבר,  גם אני לא יכול לחכות.  אני  רוצה שגם אתה לא תוכל כבר לחכות...  כי אתה חרמן ומדמיין באלף צורות איך אתה מזיין אותי עד שעולה עשן.  כי אתה מתגעגע לכל חלק בגוף שלי כשאתה חודר אלי עמוק פנימה. 

כי אתה רוצה לחדור עמוק,  כמו שאמרת עד הלב.  

כי אתה מתגעגע. 

כי החדירה הזו,  עד הלב נוגעת לא רק בלב שלי אלא גם בשלך.  

אז אתה יכול בבקשה לסדר שיהיה כבר מחר?  אתה יכול להגיד לי בואי כבר!  אתה יכול לחדור לי? 

 

אני כזאת סתומה

לפני 6 שנים. 5 בינואר 2018 בשעה 9:02

מתבקש לכתוב על הגשם

מתבקש לכתוב על הסערה

אז כותבת על סערה שבאה ושוטפת את כולי במערבולת חושים. כשחוש אחד איננו וכל האחרים מתחדדים.  שומעת אותך זז בחדר מנסה להבין מה  אתה עושה,  מה הולך לקרות... והחשש,  זה לא שאני לא סומכת עליך,  אבל החשש שם.  גורם ללב שלי לדפוק חזק יותר,  לגוף שלי להגיב לידיים שלך יותר,  האוזניים שלי עוקבות אחריך בחדר,  לאן הלכת?  איפה אתה?  מה אתה עושה?  הסופה הזו תיכף מעיפה אותי!  

מגע אחד שלך ובתוך כל הסערה אני מגיעה לחוף מבטחים.  תזיין אותי,  ככה,  כשאני לא רואה,  ככה כשכל החושים שלי חדים אליך.  תזיין אותי עד שאצרח.  

ובעין הסערה,  במקום הכי קרוב למערבולת סוחפת אני פתאום כל כך רואה.  

אותך. 

לפני 6 שנים. 4 בינואר 2018 בשעה 11:37

יש גם מבטים,  כשאתה מסתכל עלי והאצבעות שלך בתוך הכוס שלי.  בוחן את  ההבעות שלי,  איך אני מגיבה ואני הזונה הגדולה מרגישה כל כך במבוכה כי אתה מסתכל עלי עמוק.  עמוק בפנים כשאתה עמוק בפנים.  

זיונים זה לא הכל,  יש גם מילים,  שמחליקות לי מהגרון החוצה מילים של רוצה מילים של צריכה ואפילו מילים של מרגישה...  כשהזין שלך בתוך הכוס שלי אחרי שגמרת כשאתה יודע שאני אוהבת להרגיש אותך עוד ואז אתה נשאר בפנים ואני כל כך מלאה שזולגות לי המילים.  

 

זיונים זה לא הכל יש גם מגע,  של אצבעות שגורמות לי לילל ולרצות עוד... זיונים. 

לפני 6 שנים. 3 בינואר 2018 בשעה 8:18

אז היה לי חלום ואולי זו היתה הזייה,  כי היה לי חום. 

הייתי במיטה,  עירומה.  הזעתי ותלשתי מעלי את הבגדים.  הגעת,  הסתכלת עלי.  התפשטת וחדרת לתוכי.  ככה.  בלי היי,  בלי מה שלומך?  בלי לזיין לי את השכל קודם.  אתה בתוכי ולא זז.  פשוט שוכב שם כשהזין שלך בתוך הכוס שלי. 

אני הוזה אבל הכוס שלי נענה לך,  מנסה לזוז,  להתחכך.  

'אני אמרתי לך לזוז? ' 

' אתה באמת כאן? '

' את הוזה.  עכשיו אל תזוזי.  תשני. '

אני לא  יודעת אם נרדמתי,  אני  חושבת שאתה כן.  הזין שלך בתוכי,  הנשימות שלך בצוואר שלי.  חם לי.  אני  מזיעה.  הגוף שלי  מתעורר כי אני  מרגישה את הזין שלך מתעורר בתוכי.  אתה רוצה שלא אזוז אבל הוא יש לו חיים משלו.  הזין שלך ננעץ בתוכי לאט.  עמוק.  גדל אל תוך  הרחם שלי.  התנועות שלך ארוכות ואיטיות.  וכשאתה שומע אותי מתלהטת ומזיעה באורגזמה מטורפת אתה גומר איתי.  ממלא אותי.  

'זהו,  טוטה,  מחר את בריאה'

אתה מנשק את הדמעות שלי ונעלם.  

כשהתעוררתי לא ידעתי אם חלמתי,  הזיתי או שבאמת היה. 

התעוררתי בריאה

לפני 6 שנים. 29 בדצמבר 2017 בשעה 11:08

תותה היא פרסונה סכזואידית, מותר לה הכל. היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה, מתי שהיא רוצה למי שהיא רוצה. לתותה מותר. היא אפילו מצליחה. 

 

אני זו שלא יודעת שובע. שרוצה להזדיין ולגמור עוד ועוד

אני זו שכל גמירה מעוררת בי צורך עמוק לגמירה הבאה

אני זו שהזין שלך מהפנט אותה

זו שמכורה לידיים שלך

זו שהמגע שלך גורם לה לצלול עמוק 

אני לא שומעת אותך. אתה מדבר ואני לא שומעת בתוך הבועה שלי

כי הפה שלך נושך אותי

כי היד שלך על הגרון שלי

כי הזין שלך בתוכי וממש לא חשוב איפה בתוכי

כי הקול שלך גורם לי לעשות דברים

עוד ועוד ועוד. 

אז איך אשמע אותך מהמקום העמוק שבו אני נמצאת.

מה לעשות? להגיד? אני אוהבת שאתה מזיין אותי. 

אמרתי. 

אני אישיות סכזואידית. לי מותר להגיד הכל. 

לפני 7 שנים. 23 בדצמבר 2017 בשעה 13:06

זה לא חשוב כמה עיניים מסתכלות עלינו אהובי כשהאצבעות שלך בתוכי אני רוצה את הזין שלך בתוכי,  להרגיש אותו מתנפח אל קירות החיים שלי.  ולא אכפת לי שמסתכלים איך אתה  מלמד אותי,  ממלא את הצורך שלי לידע.  כבר שבוע וחצי שלא למדתי כלום.  

לא מבינה.  לא יודעת.  ידע שנרכש כבר מזמן לא  שם.  

גם אתה התגעגעת.  אני  יודעת,  אני  מרגישה,  הידיים האלה שאני מכורה להן לא מתנתקות ממני אתה שומע אותי צריכה אותך מרחוק ומתייצב כדי לחבק אותי. 

ובסוף כשכולם הולכים ורק אני ואתה נשארים אני רוצה אותך עוד,  עוד,  עוד עווווד. אני יודעת,  אני לא יודעת שובע.  

תזיין אותי אלוף שלי,  תזיין אותי עד שאני יגיד די.  

תזיין אותי ונילי

תזיין אותי עם יד על הגרון שלי

תזיין אותי מאחורה כשיד אחת מושכת לי בשיער ויד אחת צובטת לי פיטמה ואני מתפוצצת עליך

רק תזיין אותי! 

כן אני יודעת,  אני סתומה.  שנינו יודעים שאף פעם אני לא יגיד די.   אז תמשיך.  פשוט תמשיך. 

אוהבת את  המילים שלנו.  רוצה עוד עוד עוד.  

- הרבה מילים את יודעת להגיד טוטה וזה אחרי שלוש שעות של זיונים.  את סתומה לגמרי.  פשוט סתומה,  מת עלייך ככה.  תתפשטי.  

לפני 7 שנים. 12 בדצמבר 2017 בשעה 12:03

גבירת הגמירות

 

ועד עכשיו את רוצה להגיד לי שבכל פעם שרצית לגמור אוננת?

כן.

כמה זמן המצב הקשה הזה נמשך?

יותר מדי זמן

ומתי גמרת פעם אחרונה?

לבד?

לא עם מישהו

יותר מדי זמן. לא זוכרת

ולבד?

אתמול

המצב נשמע קשה מאד.

תשמע אני חייבת לדאוג לעצמי, אחרת זה נסתם.

תצטרכי להגיע אלי , נצטרך לטפל בך

מממ נשמע לי טוב

 

כמה זמן מהרגע שנכנסתי בדלת ועד הרגע שבו הייתי ערומה לגמרי? אולי דקה

כמה זמן מהרגע שהייתי עירומה ועד שהיית בתוכי? אפילו פחות מדקה

כמה זמן עבר מהרגע שהיית בתוכי ועד הרגע שהתחלתי לגמור מי בדק בכלל

מהרגע שאתה בתוכי זה פשוט עונג אחרי עונג, גמירה אחרי גמירה ולא נגמר. אני צועקת את הנאתי החוצה, אני צועקת את הנאתי פנימה ובהרגשה שלי כל העולם שומע. לא אכפת לי . נהנית לגמור שוב ושוב ושוב ואתה אפילו לא נותן לי לנשום בין לבין. גם כשאני מתחננת לרגע. רק שניה, אוויר.  אתה בכלל לא עוצר כי אתה יודע שרק ככה יגיעו עוד ועוד גלים, עד שהמוח שלי יתנפץ לאלפי רסיסים ויתאפס לגמרי.

זה ה reset שלי, האורגזמות האלו. אם לא בכוס אז בתחת ששם בכלל הפסקתי לספור, איך אפשר לספור אורגזמות כשאחת לא נגמרת וכבר אני מרגישה את זו שבאה אחריה נבנית וגם שם עד שלא נגמר לי האוויר ואני מתרסקת למיטה אתה פשוט לא עוצר.

גבירת הגמירות . מאפס למאה בפחות מדקה.

איך אני מפעם לפעם מחכימה

לפני 7 שנים. 7 בדצמבר 2017 בשעה 14:07

אני רוצה לגנוב ממך שעה! 

 בשעה הזו אני רוצה לזיין אותך

לרכוב עליך

למצוץ אותך

ללטף אותך

לנשק נשיקות קטנות 

לחבק

 

הפוך טוטה הפוך... 

 

לקשור אותך הפוך?  למה? 

 

 

טוב תגיעי אני יסביר לך מה זה אומר הפוך

לפני 7 שנים. 7 בדצמבר 2017 בשעה 6:13

הן מיסן היכר לכך שאני הוכלת ונסתמת

 

אתה מוכן לעשות משהו בדנון?

לפני 7 שנים. 6 בדצמבר 2017 בשעה 7:33

באותות ובמופתים

ואני כל כך שמחה.  

מסומנת 

שלך