בטון חשוף.

ובסוף,לפני שזה נקטע,רק רציתי לתת לך חיבוק.

חיבוק אחד גדול שיזכיר לך שבין כל ההתפרקות,בין כל הקושי והתהום שעלולה אולי להיפתח בקרוב,אני פה.

איתך,בשבילך,איתך.

הקטע בשולט החדש שלי, זה שהוא חצי העתק של השולט הקודם שלי.. שלא היה בדיוק שולט, אבל במפגשים שלנו זה היה המאפיין.

הקטע זה שאת שניהם אני לא יכולה להשיג כשבאלי. כי אל שניהם אסור להתקשר, ואסור לסמס..

טוב, בעצם לקודם אפשר לסמס, אבל נדיר שהוא יענה במהירות, או בכלל.

כשחזרנו מהפגישה הראשונה שלנו בשבוע שעבר (שעלייה אספר בנפרד),סיפרתי לך עליו ואמרתי לך שהבעיה איתו היא שאני מכורה אליו. ממש מכורה, כמו נרקומן שחייב את מנת הסם שלו, ככה אני אליו. אמרת לי במילים מאוד פשוטות,"את יודעת שגם איתי זה יקרה.." , ואני גיכחתי ואמרתי "נראה מה יהיה"..., למרות שבלב ידעתי שזה נכון, כי כזאת אני.. לא מעשנת,בקושי שותה,לא עושה סמים.,ההתמכרות שלי היא לרגשות. ההתמכרות שלי היא לצורך שלי במישהו, ולצורך של מישהו בי..

אז עכשיו כל מה שבא לי זה אותך, את המבט המשוגע והעמוק הזה כשאתה מביט בי,ואני לא מורידה ממך את המבט, עד שאתה אומר לי לעצום עיניים..

קשים הם חיי הבחורה מהצד...

נתחיל מהסוף להתחלה..

הבעיה איתי שאני קנאית, שאני נקשרת מהר, זה יכול להיות בלי רגש בכלל,או מוצף בכמויות של רגש,אבל נקשרתי.. (;

וכשזה בא ממקום לא צפוי,ממישהו לא צפוי,זה תופס אפילו יותר חזק..

תופס במח,בעצמות,בלב,בפטמות.

אז אני משוייכת, למישהו שייך.,

מעניין עד לאן זה יקח...