כמה שאני מתגעגעת לימים שלנו יחד המלכה.
שאומרים מלכה וירטואלית אז חושבים מה זה שווה הרי אתן לא באמת ביחד.
ואני רוצה להגיד לכם שאתם טועים. נכון שאנחנו לא ביחד אין על זה עוררין, אבל הכמיהה שהמלכה תתקשר וירטואלית, הכמיהה להתכתב איתה.
כל יום הייתי מחכה לבוקר להתכתבות שלנו הקבועה. הייתי נכנסת לצאט ומברכת אותה בברכת בוקר טוב שעשתה במיוחד בשבילי.
ואז היינו מתכתבות נותנת לי משימות. הייתה מחזיקה אותי קצר כי כזו אני. מבחינת חשבון בנק ידעה הכל.
אם הייתי רוצה לבזבז הייתי מבקשת אישור, ואם הייתה חושבת שזה מותרות אז אסור.
אז איך הכרתי אותה ? שנה שלמה אני חושבת לעצמי אם לשלוח לה הודעה. בתת מודע כבר אמרתי בטוח תסרב לי. מי תרצה אותי ? ניסיתי כמה שולטות לפניה אך לרוע מזלי או שלא ענו או שחסמו או שאמרו לי לא תודה.
כן נשלטים יקרים הלא שקיבלתם או לא קיבלתם גם דורה חוותה את זה.
אל תתיאשו אבל גם תכבדו אמרו לא זה הפסד שלהן אם אתם שווים משהו. וגם אם לא זה לא נורא.
אז אחרי שנה אזרתי אומץ והחלטתי לשלוח לה הודעה. תמיד עקבתי אחרי הבלוג שלה.
שלחתי לה הודעה שיהיה לי העונג לשרת לסגוד להעריץ אותה. ושאשמח להיות המנויישת שלה.
אז ששלחתי ליבי דפק בחוזקה. כעבור 10 דקות היה צלצול של ההתראה שקיבלתי הודעה.
האמת לא האמנתי. פתחתי ושם היה כתוב מה מיוחד בי בדורה מעל פני האחרים. וואו.
זו הייתה שאלה מאוד קשה. דורה זה לא מי שאתם רואים היום. דורה הייתה מחוסרת ביטחון. דורה הייתה פחדנית. דורה לא ידעה מה היא רוצה רק חיבוק וליטוף ממלכה ולהיות משוייכת. כל כך השתוקקתי שמלכה תחבק אותי תלטף תשמור עליי. תהיה חזקה בשבילי.
המשך יבוא...
זה עבורך המלכה המהממת שהייתה לי
