ממחשבות למעשים

היא חושבת שאני לא מרגיש אותה 

לא רואה אותה לא שם לב

אבל אני כן .

אני מרגיש כל פעימת לב שלה,

את פחד בעיניים שלה שהיא מעיזה להרים ראש .

שהיא צוחקת, בוכה,כואבת (מההצלפות)

שהיא נאנחת מהאצבעות שלי.

היא יודעת שהיא זקוקה לי. היא יודעת שהיא נתמכת בי.

היא יודעת שאני שומר עלייה.

ושהמקום הטבעי שלה הוא שם למטה ..... ככה היא הכי רגועה ובטוחה.

כמו חתולה מזיזה את ראשה שמבקשת להתפנק .

אבל היא יודעת שהיא כלבה שפחה כנועה. 

אחרי שהגיעה לסיפוקה ושאני מחבק אותה חזק כזה

הלב שלה .....

איתי שם למעלה.