לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רוגע

מה את מחפשת כאן? רוגע
איך זה מתקשר לרוגע? שחרור - נשלטת שרוצה להשתחרר מכבליה, אלה שסוחבת חיים שלמים.
נעים מאוד
לפני 4 שעות. ראשון, 20 באוקטובר 2019, בשעה 22:46

הפיה הזו תורמת כל חיה לנפשות המהלכות ואלה הזוחלות

והנה.. היום הוא מבקשת להתחלף 

מיצרת לעצמה שיקוי של כוחות. עצומים.

 

בעזרת השיקוי היא תתמודד עם הדבר שהכי פחדה ממנו אי פעם.

היא תעמוד על  הרצון שלה לחיות חיים מספקים

מאושרים. בעבודה קשה, אך עם גמול הראוי לה.

 

פיה נפלאה. את מתחלפת, ומגיע לך גם לדרוש את שאת רוצה. זה לא מגיע לך, אלא זה דבר שתקבלי כי את נועדת, נולדת ונוצרת על מנת להנות, להנות ממגע, מיצירה ומכוח עצום של טירוף קיצוני שיש רק בך, מתוך רוך ואהבה שזכית לה.

 

פיה רוקחת את העוצמה המתחלפת ומתעצמת

 

לפני יום. ראשון, 20 באוקטובר 2019, בשעה 00:15

ראיתם פעם פיה בוכה?

באמת? 

לא בוכה בכלל 

זועקת מבפנים.

כואב, עצוב ובלתי נסבל להיות פיה בעור של אשה 

רוצה לצרוח ולאיכולה.

 

שמישהו יסיר מעלי את העור המזויף הזה.

אני רוצה לקרצף הכל ולעוף שוב.

חייבת לעוף, אני לא יכולה להיות פיה ללא כנפיים.

ואני מלאה מבפנים באור, חייבת להפיץ אותו, לא יכולה שלא לזרוח.

מדממת כשלא נותנים לי לזרוח.

ומתה באיטיות. מבפנים. שוב.

לפני יום. שבת, 19 באוקטובר 2019, בשעה 17:52

בלילות יצאה לחלק עיתונים ברחבי העיר הישנה

של סבתה. היא התרגשה כשראתה את הפינה בה נאלצה לעמוד בשעות ערב, היא העדיפה את החלוקה בערב, 

הגברים עברו שם עם מקטרת ושפם מצחקק ומחייך חצי חיוך.

הם כבשו את ליבה, כל אחד והחיוך שמספר סיפור.

רק פרנץ הנאצי גרם לה לחייך, הוא היה רע אמיתי בין רעים, רע חיצונית וטוב לב פנימי שיצא רק אליה.

היא ידעה והרגישה זאת. נזכרה כשצפתה בו בבית הסוהר שעברה לידו וירקה לעברו והוא התרגש מכל יריקה, ועיניו דמעו מהתרגשות וביקשו עוד.

היא רצתה לגעת בו.

בערבים בקרן הרחוב חילקה עיתונים וידעה שהוא יעבור, זה היה בתהליך המתקדם לאחר ששוחרר בשל קשריו והטוב הפנימי שיצא רק אליה ואל אחדים שידעו אותו בליבו בלבד.

רק לה רצה להעניק יותר מליבו, והיא לא הבינה, רק הרגישה, ודלותה לא הפריעה לו, אלא ריגשה והמריצה בו את הצורך בפשטות עילאית שהקרינה בקרן הרחוב.

והיא לא זונה, אלא מחלקת עיתונים פשוטה שרק רצתה לשלם בכסף על לימודי הריקוד והתפירה.

 

לפני יומיים. שישי, 18 באוקטובר 2019, בשעה 23:36

היא טיילה שם 

לא הרחק מהמלונה שלה

תחת מורם גבוה כדי שלא יתפספסו האפים הרטובים 

 

אותם כלבים יבואו וכל שיוכלו לקבל זה מנת תחת.

לשון, אף פנים.. והרבה רוק יגעו שם.

 

רק בתחת, זה המורם גבוה

שאוהב שמלקקים לו

 

תשבו שם שעה, והכלבה תתענג

וכשהיא תתגרה תקבלו סטירה נוספת

והיא תשרוק לכלב השמירה שלה, זה שמחכה לקבל ממנה

 

הוא יסומן על ידה,

התחת שלו בשתן שלה

ואז בטעות גם תנקה, עם לשונה,

כאילו כל שרצתה היה רק ללקק לו.

 

וכעונש. תחדור אותו באצבעות.

הוא יחשוף תחת

את החור של הכוס שלו

ויקבל 

 

לפני 3 ימים. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 13:43

אני חיה עם כל צלקת 

 

המסע הזה.. ודי!

לפני 3 ימים. חמישי, 17 באוקטובר 2019, בשעה 09:30

את חיה לעולמים כפול שתיים

כל עולם מאפשר לך לחיות עוד חיים

החיים האלה מביאים הרבה עודפים 

לפני שבוע. ראשון, 13 באוקטובר 2019, בשעה 16:11

מכה אותי בחגורה בלי לגעת בי בכלל

פותח את הרוכסן ודורש  "תמצצי"

 

אני נופלת ותופסת ברגליו, ואז חוטפת בעיטה בכוס.

נזהרת ולא נוגעת בו, מי אני בכלל?!

 

ממשיכה למצוץ ולא נוגעת

הוא עומד שם ועושה לי טובה שבכלל מוצצת לו.

 

ואני נאבקת על כל מנה שנותן לי

מנת זין, מנת כאב, מנת השפלה

 

הולך אחורנית דורש שאתכופף - ומתחילה לספור את ההצלפות שמתחזקות עם הצעקות הקולניות שלי, ככל שאצעק הוא יחטיף חזק יותר. 

"רק לספור, זונה".. שוב סופרת ולא צועקת, 

מגורה וכואבת, ומושפלת.

"בן של זונה" צורחת בסוף.. הוא עוזב הכל.. והולך.

 

אני עוצרת עצמי מלצעוק ולקלל.. וזוחלת אחריו. ומתחננת לעוד.

"אני מרחם עליך"  הוא אומר בקולו הסמכותי.

"כן, תרחם על האפס שאני". מתחננת שירחם ויחטיף לי עוד עד שאפול, עד שאתחנן והפוך לכלבה אמתית... מרוב  כאב ומרוב השפל אני נופלת וגוררת את טיפת הכאב והכבוד האבוד שלי החוצה, לעיני כל העולם פותחת את החורים ומתענגת על עצמי, הוא לא יגע בי, אני אפס, שווה יריקה ושווה לגמור רק בזכות עינויים ושפל. 

תסמן אותי מתחננת.. בן של זונה מזדיין.

לפני שבוע. שבת, 12 באוקטובר 2019, בשעה 16:07

כאב פנימי עולה על גדותיו

במקום ים של דמעות ממרחק

 

הרי זה הכי פתטי, לפני רגע הכל היה מושלם

אך עתה, כשיש דממה כזו כבדה, אני יודעת שזה רגעי, וזה עובר, אבל.. 

בכל זאת רוצה קצת להתנתק, אך קודם חייבת רגע של רגיעה, במכות, בכאב פיזי עמוק או בנשיקה ארוכה שתזכיר לי שאני חשובה.

 

לפני שבוע. שבת, 12 באוקטובר 2019, בשעה 04:44

הופך, דורש להבליט

חודר בכאב ונבלע בתוכי 

 

האו, נובחת כאן

בכאב צלול

כרגע את כלום, אפס

סתם חור אפסי עם גב מושפל מטה

ופנים שנראות למחצה בין אצבעות רגליך.

 

סופה או המשכה של רומנטיקה מעוותת,

מלאה פגמים יפים ואשליות

 

לפני שבוע. שישי, 11 באוקטובר 2019, בשעה 18:47

לפני זמן רב באחד המועדונים השוים, פנה אלי זוג - שולט ונשלטת, הרגשתי שאימצו אותי והביאו אותי למקום בטוח שבו אוכל להרגיש הכי שווה בעולם.

נהניתי מהסקרנות שהם יצרו בי ואני בתהליך המזורז ועפתי איתם. לא היה מגע מיני, אלא מגע של שליטה וכבוד.

הם העיפו אותי למקום קסום וכל זה ללא סמים או אלכוהול.

מאז עבר זמן והפכתי בעצמי למבינה ולכזו שיכולה להוביל, יש בי אש ורצון להראות לסקרניות שוות את העולם הנהדר הזה, מבלי שיחושו אשמה, סלידה או אכזבה מהמשיכה לחלקים האלה בעצמה.

אני מדברת הרבה עם א.נשים, לגברים הרבה יותר קל להציג את רצונותיהם והם מציגים רשימה, אולם נשים - מסתירות מאחורי מבט רגיש, מלא ענווה וחמלה כלפי חוץ והרבה חוסר הבנה וקבלה עצמית.

אני מבקשת למצוא את האשה הזו, שאתן לה את הדבר שהכי הכי מפחדת לבקש.

כזו אני הייתי פעם. מקווה למצוא ולהיות אור ומלא חופש בשבילה. גם ללא מין.