ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

Time of my life

לא מומלץ לקרוא.
לפני חודשיים. ראשון, 8 בספטמבר 2019, בשעה 19:22

איזה כיף לחזור הביתה מהמשרד אחרי שרוקנתי את כל התיבת מייל... קוקטייל של תחושת סיפוק עם מיגרנה... חפירות של לקוחות, מטלות מעיקות, יום ראשון דכאון... להגיע הביתה, להוריד בגדים, להיכנס למקלחת, לצאת רעננה, להיכנס למיטה... ולראות שיש לי 217 הודעות נכנסות מכל מי שאי פעם גירד את הבלתי מספיק בתיכון מקצועי ולמד להשתמש באינטרנט כוס רבאק!

אם אתם לא מתכוונים לשלוח תמונה - אל תשלחו הודעה, אם אתם מחפשים זוגיות - אל תשלחו הודעה, אם אתם לא מאזור המרכז - אל תשלחו הודעה, אם אתם מתכוונים לרשום יותר מפסקה אחת - אל תשלחו הודעה

שוקלת לסנג'ר עבד רק בשביל שיעבור על ההודעות שלכם יא חפרנים, אם הייתי יודעת כמה עבדים יש פה ברדאר לא הייתי טורחת ללמוד איך עושים ספונג'ה בגיל 26

 

לפני חודשיים. שלישי, 27 באוגוסט 2019, בשעה 20:27

שאלה שהיתה צריכה להישאל כבר מזמן אבל לא היתה מספיק חשובה עד לרגע משמים זה:

היו ימים שהייתי מגיעה לדאנג'ן ונשלטים היו פונים אליי ומציעים פוט מסאז' - בקשה שתמיד נעניתי לה בחיוב פשוט כי אני attention slut חולת פינוקים, רק שלאחרונה זה פשוט לא קורה... כל הנשלטים עברו למסיבות של גילי או מה? ולמה כולם נראים כמו העתק זול של ניסן? מי החליט שזה סקסי? אני תמיד מרגישה במבוך כאילו לחצתי בטעות על הסרט פורנו הלא נכון

לפני חודשיים. שבת, 24 באוגוסט 2019, בשעה 23:25

זה לפעמים רק בשביל לשבור את השקט. לא מתוך בחירה.

לפני 3 חודשים. שלישי, 6 באוגוסט 2019, בשעה 23:51

זוכר את הלילה ההוא שבו פשוט החלטתי לעוף על זה? 

במדינה זרה עם גבר זר שפגשתי רק אתמול בערב, זה שתליתי בו תקוות וחשבתי שיגרום לי להישאר שם קצת יותר ממה שאלוהים תכנן לי...

זוכר שהיינו צריכים לשים מגבת כי פשוט השפרצתי בטירוף?

אתה אהבת את זה אבל אני הייתי נבוכה כל כך...

אני זוכרת שנסענו לראות כרם על גבעה או משהו סמי-רומנטי שכזה, היינו אמורים להסתובב שם וכנראה שהתסריט היה שתכננת לנשק אותי אבל היה כל כך קר שפשוט חזרנו למכונית ומשם המשכנו אליך הביתה.. עצרנו בדרך ליד איזו כנסיה ואני זוכרת שהתלהבתי כמו תיירת כי כנסיות הן כל כך יפות, מסתוריות ומפחידות בו זמנית.. בערך כמו גרמניה ובערך כמו הסיטואציה שהייתי בה...

זוכר שהייתי כל כך אבודה? כבר הייתי מוכנה להישאר שם אצל גבר זר, במדינה זרה ולאמץ חיים חדשים. אני זוכרת שמזגת לנו יין אדום או לבן, שיחקנו קצת פלייסטיישן ואני הייתי קצת יותר טובה ואז שמנו סרט כל כך מביך... ופתאום החזקת לי את היד.

אני זוכרת שכל הלחץ והחרדה של אותו טיול פשוט התפרצו החוצה ופשוט הייתי שם ברגע ההוא, מרגישה את היד שלך מתהדקת מסביב לצוואר שלי ומתמסרת לחלוטין למגע שלך... אני זוכרת שסמכתי עליך כאילו אני מכירה אותך כבר חיים שלמים.

אני זוכרת שהייתי אבודה כל כך שבבוקר קמתי ולקח לי כמה שניות עד שהבנתי איפה אני נמצאת ובאיזו מיטה. אני זוכרת שאמרת לי בוקר טוב ולרגע התכווצתי מפחד, לא מזהה את החיים שלי... הייתי אמורה לארוז מזוודה ולהמשיך ליעד הבא, לנסות לראות עוד כמה זמן אני אצליח למשוך במדינה כל כך זרה ובלי שום כיוון.

 

את ברלין כבר ממש שנאתי. לא הצלחתי למצוא שום עבודה או דירה, רק נדדתי מבית של ידיד סוטה להוסטל עם ישראלים אבודים כמעט כמוני. 

כשחזרתי לארץ הבנתי שסיימתי את מסלול הבריחה הנוכחי אבל המשכתי לתכנן את המסלול הבא.

 

זוכר שהיה לנו כיף ביחד? אני רק זוכרת שדיברנו המון על שטויות ועכשיו כבר פחות, אתה רק שולח לי מדי פעם הודעות ריקות מתוכן ואני תמיד מחפשת את הריגוש הבא. שאלת אותי אם אני אחזור ועניתי לך שכנראה שכן אבל לא בשבילך וכבר הסתדרתי על מסלול בריחה אחר. אפשר רק לקוות שהפעם זה יחזיק מעמד יותר מ48 שעות ובלי התקפי חרדה על הבוקר במיטות זרות.

 

תכלס, אין על הזין האירופאי.

לפני 6 חודשים. חמישי, 9 במאי 2019, בשעה 23:50

מה שאני הכי מאחלת לעצמי בחיים האלו זה להיות self centered כמו הגברים שאהבתי בחיי.

הם כולם כל כך מיושבים ויציבים ומאוזנים ויודעים להעסיק את עצמם וכמעט אין שם שום תלות רגשית באחרים. הלו"ז שלהם צפוף, החלומות שלהם בהגשמה והגמירות שלהם תמיד יותר חשובות משלי.

ואם נחשוב על זה בגדול אז בעצם כל החתיכים שזיינתי אהבו לגמור יותר מכל בעצמם. קשה לי לחשוב על איזה חתיכי שירד לי שעות עד שהגיע הרגע המיוחל, תמיד אני רוצה לגמור אבל אני חושבת עליך ועל כמה שזה מצריך ממך וכאילו שבאמת יש לך זין לעשות לי ביד חצי שעה ואני רוצה להיות אישה-זונה טובה ולא לגרום לך להתאמץ שעות, כולם יודעים שמספרים במיטה סופרים על סמך כמות הפעמים שהגבר גמר, האישה זה רק עזר כנגדו ומי בכלל ידע שאנחנו יכולות להנות מסקס. 

אז כן, יזיזי עבר מכוערים תמיד היו סקס נהדר. היו חמים, מלטפים, נוגעים וגורמים לי להשפריץ כמו ממטרה.

כנראה שאני גרידית ואני רוצה הכל מהכל.

נראה לי שחתיכים פשוט לא צריכים להתאמץ כל כך הרבה ואולי האלפא מייל הוא אובר רייטד ואני צריכה למצוא את הכונף התורן. רק הוא יגרום לי לראות כוכבים וישחק לי בשיער עד שאני אירדם כמו נסיכה אמיתית בדירה תל אביבית מסריחה עם מצעים שאמא שלו כיבסה רק לפני חצי שנה. 

אחחחח עוד מעט יומולדת. שיהיה במזל

לפני 7 חודשים. שני, 18 במרץ 2019, בשעה 20:45

ושוב פעם אני חרמנית.

יום שני בערב זה זמן מעולה להעלות זכרונות נעימים מהדאנג'ן ואיך שתמיד אני מצליחה בסוף לצאת מרוצה... תמיד לקראת הסוף מצליחה למצוא את הדובדבן שבקצפת... 

לא יודעת אם זה שקולגות לשעבר ראו אותי משפריצה לכל מקום במבוך עושה לי את זה או עושה לי חשק להיכנס מתחת לשמיכה ולא לצאת, אבל ראיתי איפשהו משפט שאומר שאחד הדברים הכי יפים בלהיות אנושי זה להכיל שתי דעות ולהסכים עם שתיהן בו זמנית. וזה פתאום נשמע הגיוני. אז מי אני...

 

אה, ופתאום אני בקטע של צעירים. קצין וג'נטלמן... קוביות עם דיסקית... גם זה פתאום נשמע הגיוני. וואי, הכל נשמע ממש קינקי כשאני חרמנית, קרה לכם?

לפני 11 חודשים. שלישי, 11 בדצמבר 2018, בשעה 19:50

אתם חמודים והכל, אבל שימו לב כי זה חשוב:

 

עשה: הכאב במקומות חיצוניים (כגון: ישבן, ירכיים או כל מקום שניתן לנגוס בו ויש בו מעל 1% שומן)

אל תעשה: הכאב במקומות פנימיים (כגון: הואג'יינה שלנו, או במילים אחרות- אל תדחוף את כל אצבעותיך במלוא כוחך לאחר 10 שניות של משחק מקדים. יבש לי).

 

עשה: אם מתחשק לך להטביע חותם בצורת סימנים כחולים/צהובים/סגולים (תלוי ברמת המלטונין של הפרטנרית) שישאר לכמה ימים או שבועות, עשה זאת במקום שניתן להסתיר, כגון: ישבן, ירכיים וכו'.

אל תעשה: השאר סימן במקום גלוי כגון: פרקי ידיים, צוואר, שוקיים, וראה ערך חריג: ציצים. זה סתם מכוער.

 

עשה: הכנס אצבע לישבן (בעדינות) ותבדוק אם היא נהנית. אם כן, אתה יכול להמשיך רק אם יש לך מלא אבל מלא חומר סיכה (גם אם יש לך פצפון ואתה אפילו מודע לזה). אה, וגם אז היא יכולה להתחרט באמצע (היא לא צריכה לשלוף שלט, תנסה להקשיב).

אל תעשה: אם כבר הכנסת לשם משהו והיא אומרת לך להוציא, אז אל תיזכר בשורה האלמותית "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת", זה לא חלק מהקטע, תוציא ומקסימום אחר כך תיישרו קו. ולא, אין סיכוי שהיא רוצה שתדחוף לשם פלאג עוד לפני שהתעסקת לה עם הואג'ייג'יי.

 

המשך בטוח יבוא, אתם תמיד מצליחים להפתיע מחדש

 

 

לפני 11 חודשים. שישי, 7 בדצמבר 2018, בשעה 07:50

יש משהו כל כך משחרר בכאב פיזי

כשהמוח שלי משדר לי מיליון סימני מצוקה בו"ז

כשהמסיבה היתה כל כך גרועה שאני אפילו לא יכולה לקטלג אותה כחוויה

כשהאינטראקציה בינינו לא מספיק חזקה ורגישה או מעניינת

וכשלפחות ארבעה גברים זיינו אותי היום בלי שבאמת הבנתי אם אני רוצה או לא

ודווקא עכשיו כשהכל מרגיש כל כך אדג'י וטראומתי

זה מרגיש כל כך טוב הכאב הזה שהשאירו לי בירך השמאלית

אני רוצה שיפוצצו אותי קצת יותר

עד שאני כבר לא אשמע יותר את המחשבות שבראש

לפני 11 חודשים. ראשון, 2 בדצמבר 2018, בשעה 19:03

יש תקופות שבהן שום דבר לא מעניין אותי, אפילו לא הזין שלך.

סתם תהיות על כמה זמן בזבזתי בהתעסקות בבולבולים, יכולתי להיות מדענית טילים היום.

 

לפני שנה. רביעי, 15 באוגוסט 2018, בשעה 23:53

למה אין פה הגבלת גיל? מי לימד אותם להשתמש באינטרנט?

 

סורי אבל זה מזיין לי את הליבידו, אני לא צריכה להבין רק אחרי כמה פוסטים שבעצם התחרמנתי מבלוג של סבא'לה.

זה יותר מדי קינקי אפילו בשביל האתר הזה, חייבים לעצור את התופעה.