צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פורק כל עול

לפני 6 שנים. 25 במאי 2018 בשעה 8:49

לצעוק ולכווץ כשנעים

לגנוח ולשחרר כשכאב

 

 

לפני 6 שנים. 22 במאי 2018 בשעה 9:33

להבין שהמקום הזה הוא אפיק של שיחרור ולא נתיב של בריחה...

זה חתיכת אסימון שנופל ומהדהד בקול נפץ מתכתי במעמקי הנשמה!

מתרגש לשמוע אסימונים מהדהדים אי שם.

לפני 6 שנים. 4 במאי 2018 בשעה 16:56

״פצועים (נפשית) עושים סקס טוב יותר״ - קראתי באחד הפרופילים.

יש מצב!

לפני 6 שנים. 20 באפריל 2018 בשעה 13:53


build for me a dungeon
let its walls be grim
use me there and often
and keep me locked within

in that darkest prison
you may use me to the full
keep your chains upon me 
so I may know their pull

make for me a cage there
for extra close confine
where chill of steel can touch me
and pleasure be refined

keep your whip well oiled there
that I may feel its curl
while I hang in helpless torment
and my mind is in a whirl

let my mind be lost there
where only I may go
to know your deepest caring
while held in suff’ring’s throes

for there I’ll find my heartsease
as your willing prisoner
where bonds will hold you to me
and never let you go

לפני 6 שנים. 3 בפברואר 2018 בשעה 7:14

הימים עוברים
מילים ולחן: אברהם טל

אם תלכי לי
בשנייה עולמי יקרוס
ואם אלך לך תצטערי
על הזמנים בהם היינו יחד
ושתקנו

הימים עוברים והשנים רצות
ואיפה את ואני באמת
ילדים הולכים אמהות בוכות
תגידי, מה פה חשוב באמת?

כמה נתעסק עוד בכאב
וכמה נתעכב עוד על השונה
ואיפה לא היינו מי שאנחנו באמת

הימים עוברים והשנים רצות
ואיפה את ואני באמת
ילדים הולכים אמהות בוכות
תגידי, מה פה חשוב באמת?