שלום אבא ארך רגליים יקר,
היום קיבלתי את המוצץ החדש שלי.
הבטתי ממושכות מחוייכת בקופסא הקטנה עטופה בסרט ורוד.
כשפתחתי אותה לבסוף והכנסתי את המוצץ לפי. החיוך התפשט פנימה ומילא את כולי..
הבטתי בעצמי במראה והמוצץ בפי, הייתכן שעיני לפתע גדולות וקורנות ?!
מצצתי אותו בתחילה בעדינות, מרגילה את הנוכחות שלו בפי. בהדרגה המציצות הפכו למודגשות רועשות תינוקיות.
אני ממצמצת בעיני בלי שליטה, רפלקס מותנה לפעולת המציצה של המוצץ.
ולפתע היא הופיעה.
קשת בענן.
ראיתי אותה בברור, נותנת דרור למחשבותי.
מערסלת אותי בתחושה של חום ורוך.
תודה אבא ארך רגליים.
הקטנה שלך.