|
|
|
עזבו הכל , נמחק הפוסט
היו שם תגליות ואירוניות ומילים והכל מלא פאתוס ומשמעות
בגדול דמיינו להשתכר וליילל את לאונדר כהן לצילילי בוזוקי
לונדון לייב 2009 , כן כן הסיבוב האחרון שלו , השואל , המשלים והשלם …
הכל במבט לאחור , נזכר בחיוך
תעשו לעצמם טובה וקחו לכם לילה לבכות בחושך עם לאונרד כהן .
כמו הד קלוש אבל צלול מהחיים שלא חייתי
Rags of light
הוא - ״ את מזדיינת כמו גבר ,
משתמשת בזין שלי כדי לגמור תוך 3 דקות ,
ואז מסתובבת על הצד ואין לך כח לכלום .
נחה קצת ושוב מתחילה לרכב עליי נחושה לגמור וחוזר חלילה ״
אני - הייתי מתנצלת , אבל אני לא רואה סיבה ;)
מרוקנת ....
כמו הענק מגרין מייל , כשאני אוחזת בך , בגבריות שלך, מורידה אותך על ברכייך , לוקחת ממך את עצמך , את כל הפחד והחשש, את השגרה והחיים , את עול העולם כולו ...
כשאתה מנסה ומנסה ועומד בגבורה בכל מכה
כשאתה אומר ׳ תשמרי עליי ׳ ומתמוטט לתוכי ...
כשאתה בהתקף צחוק רגע אחרי ....
I can’t promise that I’ll heal you , but if you want to I can try ....
רק עכשיו יצאתי מהמקלחת, רציתי למשוך עד כמה שאפשר עם הריח שלך עליי,
במהלך הערב , מידי פעם משב רוח חולף הביא לי אותך ....
הריח שלך , על שדיי , אני עוצמת עיניים ורואה אותך עומד בדיוק כפי שציוויתי עלייך, ידיים מאחורי הגב, רגליים מפושקות, לוחם ממושמע שלי ....
מרגישה את הרעד שלך כשאני נכנסת ומחייכת ;)
את הקפיצה הבלתי רצונית הזו כשאני שולחת את היד לביצים שלך.
את המבט המפוחד שלך, פחד לגמור , לאכזב אותי , להכשל מולי...
את הדפיקות הלב שלך כשסיפרת לי איך שיחקת רופא וחולה בילדות וכבר אז ידעת שזה בדיוק המקום שלך.
על הברכיים , זכר נחות עם איבר מגוחך בין הרגליים שעומד סתם ככה בלי סיבה .
את זעקת הכאב והעונג שיצאו ממך כשהרשתי לך סוף סוף לגמור .
עדיין מרגישה אותך נאחז בי רגע לפני שאתה קורס לתוך עצמך, לתוך השקט וההשלמה , לתוך ההכרת תודה ...
חוזרת הביתה הוא מביט בי בשאלה ,
אני מחייכת אומרת לו ׳ חזרתי מדייט ׳
באלפית שניה הוא צונח לברכיים , מנשק את הרגליים וממלמל תודה , תודה , תודה ...
ואני חושבת עלייך , לו רק היית זבוב על הקיר ...
כמה התחרמנת רק לשמוע שהוא יודע שאני איתך בדייט .
מה היית מרגיש עכשיו ? כשהוא על הברכיים אומר תודה על כך שהייתי איתך ?
הפנים שלו מתחלפות כל שניה
הסקרנות , המבוכה , הכעס , העלבון , ורצון והצורך להעניק לי .
זהו הגיע זמן שאקח לי נשלטת ...
הוא מטריף אותי ואני חייבת לפרוק את העצבים שלי על מישהי , כן מישהי , נשלטת , זונה , כלבה , אישה.
זה משהו ששום נשלט זכר לא יכול לספק.
זה משהו שרק אישה יכולה להיות ראויה לו .
זונה , שרמוטה , כלבה גזעית כזו , אחת שדורשת סטירה , ילדה חוצפנית שדורשת מכות , כפרה כזאת מטופחת .
לקשור אותה בעמידה ולפרק אותה בסטירות , לא סתם סטירות עם הצד המעליב , לראות את האיפור נמרח בבכי ויבבה שקטה .
לזיין לה את הפרצוץ בעמידה כשהיא על הברכיים , להרגיש את הפנים הרכות שלה על הכוס שלי , את השפתיים הבשרניות שלה מוצצות לי את הדגדגן .
אוח פאק , אוי כפרה שלי
נשלט שלי , לוחם שלי , אציל פראי שלי ..
בא לי להכניס את ראשך בין שדיי ולתת לך דרור .
בא לי להיות שם כשאתה רועד בגללי ...
כבר תקופה שאני שמתי עין אליו וכלום ,
הגבר היחיד שלא ענה לי להיי סתמי ,
לא פעם לא פעמיים , בכל שיחת צאט סתמית שאני מופיע הוא נעלם או סתם מתעלם .
מעניין למה זה ? האם הוא יודע שאני זה רק צרות ? אולי דיברנו פעם ?
אולי הוא מכיר אותי ? או מכיר משהו שידע אותי ? לא נשמע לי סביר ....
יחד עם זאת לא נשמע לי סביר שגבר יתעלם מאישה סתם ככה , בחורה סבבה והכל , לפחות בטוח שאני אמורה לעורר עניין ועדיין כלום .
ומה הקטע שלי איתו ?!? למה האובסס הזה ? הרי אין ספור פעמים הוכחתי לעצמי שאין פה משהו באמת ברגש .
שכל גבר מתוסבך , סטלן ואינטלקטואל ככל שיהיה תמיד יהפוך לסתם איש ....
איש עם חיים ובעיות ובדיחות לא מצחיקות והרגלים מעצבנים ....
ואני ? אני בכלל לא במקום הזה , אין לי מה להציע או לבקש ....
אז למה זה לא מרפה ממני ? למה האובסס הזה למשהו בלתי אפשרי וגם אם יתגלה כנסיך החלומות הרי אין לי מה לעשות עם זה .
לא פעם שקלתי פשוט להגיד ׳ מה הקטע שלך ? אני פונה אלייך אז אתה תענה !
אבל לא בא לי לבזבז אותו ....
אולי עוד פנטזיה תרקום עור וגידים ...
אולי עוד ניפגש באיזו ארוע של המשרד ונתאהב ואז אגיד : מה אתה בכלוב ? דיי איזה עולם קטן ....
אבל דיי עם המוד הזה של ילדה בת 17
סיגריה של הפסקת צהריים ....
חצאית קצרה מידי ....
אצבע רטובה אחת ....
שוב זה תוקף אותי , בולמוס של כל היצרים . לעשן , לאכול , לגמור .....
עוד ועוד והגוף מותש , עוד אורגזמה ועוד שוקולד אבל הנשמה רעבה ....
רעבה לריגוש , רעבה למגע לתחושה לרגע הזה של השקט שאחרי .
הרעב לטנגו הזה למאבק וכניעה לרגע שמבינים שאין מנצחים או מפסידים יש רק את הריקוד הזה ....
