שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מושלם

דביל
לפני שבוע. רביעי, 15 בינואר 2020, בשעה 11:18

 

 

כבר כמה זמן אני מנסה לכתוב איזה דבר.
בעצם .יותר נכוןן ,להפך .

כבר כמה זמן אני מנסה, לא לכתוב איזה דבר
והדבר נאבק על זכותו להכתב
ונלחם על חייו
ממש כאילו היה חיה
ויש בינינו ניגוד אינטרסים
הוא רוצה לצעוק ,לפתוח לי את הצלעות

 

ואני

אני יודע  שבי האשמה 
ורוצה רק לסתום

 

 

 

לפני שבועיים. חמישי, 9 בינואר 2020, בשעה 09:39

1

 

2

3

4

 

 

 

 

 

 

 

חזרתי מותק , אני אש

תכתבי עלי משהו 

 

לפני 3 שבועות. שלישי, 31 בדצמבר 2019, בשעה 10:22

 

אני רק שבר מראה תלוי באוויר
כמו עוד מיליונים כאלה - בידיוק כמוני
בידיוק כמוכם

אין בי אור
ואת המעט שנראה ממני אני רק מעביר

משקף

כמו כל יום 
מעביר זמן מעביר ארגזים
רהיטים מנורות
מעביר שקיות
מהסופר לבית מהבית לזבל
הם לא שלי אני רק מעביר

 

והילדים שלי טובים ממני
הם משתקפים בי ואני בהם
הם טובים ממני כי זה מה שאני רואה
ואני רק מעביר אותם
מעביר את הכביש
מהבית לחוג מהחוג לבית ספר
לצבא לאישה לאיש ואלוהים
והם לא שלי
גם לא שלכם

 

והאישה שאני אוהב
היא יפה ממני - היא יפה גם ממכם
כי אני רואה אותה ככה
והיא לא שלי - אני רק עובר דרכה
מנסה לכתוב אותה על קליפה של עץ
לצייר אותה על קרעים של בדים
לרקום אותה בתוך הבדידות הנוראית

והיא לא שלי אני רק עובר דרכה
היא לא שלי
גם לא שלכם

 

 

 

 

 

לפני חודש. רביעי, 11 בדצמבר 2019, בשעה 19:31

שאני עובד
הקירות מדברים
לפעמים אני עוצר להקשיב
ולפעמים אפילו יושב לדקה
יש מקרים שאני שוכב
ככה כמו שאני - על הצד
מצמיד את האוזן למדרכה
ומבקש
מבקש שיעבור
רק שיעבור הקושי שלה
או לפחות שתהייה הפוגה

 

אני / באמת / אוהב  / אותך

 

* מישהי כתבה - ידידיה פרנקל פינת ש גנני -

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. ראשון, 1 בדצמבר 2019, בשעה 18:09

כמה קשה להכין נעל

 


אף פעם לא עשיתי אחת
ועכשיו אני מתחיל להבין את ההנדסה המורכבת
את החשיבה
הגיאומטריה
זה גורם לי לחשוב על טילים ומטוסים
על אוויר ושיווי משקל
על מהירת וצבעים מתכתיים
ועל יופי

 

 

 


בלעדייך אני סתם  איש פח

לפני חודשיים. ראשון, 3 בנובמבר 2019, בשעה 19:26

אני יכול לחדד עיפרון HB פשוט
לרמה של מחט יהלום
אני לא מתחיל לצייר אחרת
הקווים הראשונים חייבים להיות דקים דקים
כמו קורי עכביש
קורי עכביש שמחפשים נקודות אחיזה
בתוך הלבן הנורא של הדף
אני מותח קוים לאורך ולרוחב
רק שתהיי לי איזו שהיא תשתית

 

כי הריק הוא הדבר המפחיד ביותר שיש

 

 

 

 

הרבה זמן אני כבר יודע
שאין בי משהו מיוחד
שהעולם יסתדר ממש מצוין בלעדי
וגם שהקרובים ביותר אלי
ימשיכו לנוע עם כיוון השעון

וככה זה צריך להיות
זה הטבע של הדברים

אז אני חושב לעצמי
אין דבר אחד בעולם הזה
שאני הכי טוב בו
לא
אין !!


אולי רק בדבר אחד
בלאהוב אותך
בלאהוב אותך אין אף אחד יותר טוב ממני

אף אחד

 

לפני 3 חודשים. רביעי, 23 באוקטובר 2019, בשעה 10:02

 

 

//אני אוהב אותך

 

 

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. שלישי, 8 באוקטובר 2019, בשעה 15:30

 

 

פשוט 

חד 

חלק 

אוהב אותך

 

 

 

 

לפני 3 חודשים. שישי, 27 בספטמבר 2019, בשעה 14:24

 

 

I will be 

Running to the  sea 

 

 

לפני 4 חודשים. שישי, 30 באוגוסט 2019, בשעה 10:42

בe-מייל האחרון שקיבלתי מועדת המכרזים
שאלו מה בעצם אני רוצה להמציא
או איך אני מתכוון "לתרום לקידמה "
בכסף של הפרס
עניתי להם שאני מתכוון לבנות אופניים עם הילכים
הם ענו לי
" אתה לא חושב שיש כבר כאלה ?! - והוסיפו - חחחחח "
אז אני עניתי
כן יש
אבל אני רוצה לבנות כאלה עם הילוך אחורי .

(לא קיבלתי תשובה )

 

 

 

כשנכנסתי אלייך באותו יום
היה בך כעס
למרות שידעתי בתוכי שהוא לא באמת עלי
פחדתי להתקרב
אבל באותו רגע ממש רציתי לזנק עלייך ולחבק אותך.

לא ידעתי מה לעשות
אז התכופפתי לנבור בתוך השקייות הלבנות שלי
מתחיל לפרוק על הריצפה את התכולה שלהם
ומתעסק בעניינים טכניים

 

אני מסיים ומתקרב אלייך שוב
ואת כל כך יפה שם ,יושבת על סלע כמו איזו אלילת ים
או דמות חדשה מהאולפנים של מרוול
השער השחור המבריק שלך מצוייר על הרקע של השמיים הכסופים במכחול דק דק
והעור שלך בוהק באור הנחלש של השמש
וגורם לעולם להראות דהויי יותר

לשנייה אני נעצר לפני שאני נכנס עם הנעליים לתוך המים
וזה לא המים שעוצרים אותי זה האגו שלי
ושבריר שנייה נוסף והוא התקווץ לגודל של אבן חצץ קטנה
וצלל פנימה
אני מתישב ליידך
ומתפלא כמה את קרובה אלי עכשיו
וכמה רחוק האהבה שלי אלייך - יכולה ללכת
אני מסתכל סביבי ופתאום מבין
שזה לא מים מה שאני רואה

אני מבין שאת בכית את כל זה

 

 

 

השיר הכי יפה בעולם

 

 

* זה כבר מיום אחר