היא אני ומה שביניהם

כשהחכמה והבורות מזדיינים...

או אולי הפוך...?

והוא..
הוא כבר מפשיט את גופה
ירצה יגע..
יקח
יטעם מתוכה

כן...
המגע מאפשר טעימה
והטעימה לנשמה

קוראת בבלוג 

אני כאן לשאלה אמרה

ושאלה... ושאלה... ושאלה...

האפל משתלט על משפט המערה.

בין עוגה כוסית... כושית..

נטעמה נשיקה...

אני אמתין כאן עוד הרבה זמן לבעילה?

תמים אתה לא... לחשה!

היא הבילבול של עצמי

קול מהבאר

אקו...

דברים ששכחתי

זכרון שרוצה שיעטוף אותי

שוב ושוב שוב...

קולות של ים

דמויות של אנשים שעוצרים לרגע...

שקיעה של היום.

והיא המשיכה לדרכה...

פגישה חצי פגישה מבט אחד...

הכי שלה 

רגע קסום היא כותבת...

ואני כלל לא קוסם

אין כובע

אין שרביט

טעם הנשיקה נשארה 

זיכרון הרגע.

אבל לא מעצמו...

ואני מגלה אותך מעט שזה כל כך יותר...

מתגעגעת למגע...

עדין

מרפרף...

מגע שלו של ביטחון 

של גבר שיודע מה הוא לוקח

שיודע להחזיר למקום!

אפילו הבינוני מתאים לך...

אני רק לארוך לחשתי לך!

בזבוז ענק של וייב של תנועה...

של מהלך חי ונושם.

של חיים בתוך חיים אל תוך חיים

חיבור...ויצירה מחדש.

שתיקת התשוקה

לא בקטע

אני אוהב אותך...

אוהב אותך כל כך...

כך  לחשתי לאחת שלי בארבע בבוקר.

למה שאלה?

כי את כאן, עניתי.

אז שלחתי הודעה (אני מתחיל כאן עם בנות...)

כתבה שהפניה הייתה מאוד מכובדת...

(חשבתי שכבר הצלחתי להתחיל....)

אבל הפלאג בפרופיל הרבה פחות מכובד... הסברתי לה שזה כמו התחת של אלוהים.. וחינוך לוין.

אז למי שלא הבין.. מהי אירוניה.. או תחת...

בבקשה

יש שעה שאתה עומד שקוע בתפילה לאלוהים, מתפלל ומתפלל, בסוף, האמת, קצת נמאס לך, יותר מדי רוחניות, אוויר צח מדי, אתה מוכרח קצת סירחון, גבינת לימבורגר, סרדינים, תחת; שעה אחר-כך, גמרת עם הגבינת-לימבורגר והסרדינים, אתה מטפס על איזה תחת, רוכב ורוכב, אחרי שעה נמאס לך קצת מהתנועה המונוטונית של האגן על התחת, הפה מסריח מהסרדינים והגבינת-לימבורגר, אתה אומר לעצמך, הייתי ברצון מלפף איזה מלה קדושה במנגינה נשגבת ומרביץ איזו תחינה רוחנית ליושב במרומים, וכבר אתה על הברכיים, ממלמל ושר, אין תחת, אין לימבורגר, אין סרדינים, נשמתך מרחפת, אלוהים ואלוהים, אבל כמה אפשר אלוהים ואלוהים, מלים ומנגינות, התייבשת, נשדפת, הבשר רוצה קצת לימבורגר, סרדינים, תחת, וזה הכלל: כשאתה עם אלוהים אתה מת לתחת, וכשאתה בתחת, יש כיסופים לאלוהים. לפעמים ביום יפה, אתה שוכב פרקדן על כר דשא, שאנן, מפהק, נושא עיניך לשחקים, ענן מעליך חולף לאט, משנה צורה, פתאום הוא נראה לך תחת, התחת לא מחזיק הרבה זמן מעמד, נע ונד, משנה צורה, מתנדף, השמים מעליך מתבהרים ופתאום את מי רואות עיניך? - את אלוהים, גם הוא שוכב על הגב, על חתיכת דשא, רק בשמים, ומציץ למטה, אולי גם הוא ראה לפני רגע תחת, אתה מציץ עליו, הוא מציץ עליך, אתה עליו, הוא עליך, שניכם מסמיקים, לשניכם קצת לא נעים, אבל לא עובר רגע ופתאום שוב נכנס ביניכם ענן, שוב נוצר איזה תחת, צמרירי או נוצתי, הוא משקיף עליו מהכיוון ההוא, אתה מהכיוון הנגדי, שניכם שוכבים על הגב, תחת לך, תחת לאלוהים, ושלום ושלווה על העולם.

(המביט)

הוא מלמד אותה...

לימד אותה לינוק מבלי להקיא...

להכניס עמוק עמוק בגרון מבלי להקיא..

למד אותי....

למד אותי למצוץ לינוק מבלי שאקיא. 

כך ביקשה

נשבע...

והוא לאט ובסבלנות לימד כל ס"מ של מגע

של חדירה

לא לפחד לחש בקול

הכל בסדר

לא לפחד להרגיש את ההכנעה.

הקבלה.

ההתמסרות של הנתינה....

תודה לחשה 

כל עוד אתה חי

תמיד יש יותר מאפשרות אחת!

אני פה בגללך היא לוחשת...

מעניין אני אומר 

גם אני פה בגללי.