שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

As far as it can get

לפני 5 שנים. 23 באוגוסט 2019 בשעה 12:58

בדרך כלל משתדלת לא לחסום אנשים אבל בשבועיים האחרונים משהו קורה. אולי זה החום ש׳הופך׳ אותי??

אחוז החסימה עלה כל כך שיוצא שחסמתי באוגוסט יותר אנשים מבכל השנה. 

ובסוף איזה סתום כותב לי שאני לא חברותית. בן אדם מיזנטרופ 🙄 

מיותר לציין שגם אותו...חסמתי

לפני 5 שנים. 12 באוגוסט 2019 בשעה 11:03

אז איך אמרת שאתה אוהב את הפיצה שלך? 

לפני 5 שנים. 9 באוגוסט 2019 בשעה 18:27

Stomp me

Squeeze me 

Make me wine

 

לפני 5 שנים. 8 באוגוסט 2019 בשעה 11:38

״את מתרגשת?״ שאל בקול עבה וסקסי

״כן. אני מתה מפחד״ ענתה בקול רועד.

״תתפשטי״ אמר בזמן שהוא נועל את הדלת ומסיט את הוילונות לכסות את הויטרינה הפונה לרחוב.
מחייכת ומרוצה מהקול הפוקד
השילה מעליה את החולצה
״ככה זה בסדר?״


״כן״
אמר בקול עבה כשהוא גורר את המיטה למקום המיועד, והוסיף בחיוך-
״תשכבי פה, הולך להיות לנו כייף״ .


נשכבת על המיטה נבוכה ורועדת מהתרגשות.
הוא מפעיל את המכונה ומתחיל לצייר על גופה במחט דקה, מכאיבה וצורבת.
הכאב חד ועמוק, בקושי מצליחה לנשום.
מכווצת את גופה ומחזיקה בשולי המיטה בציפרניה.
מאזינה לרעש היוצא מהמכונה ולקולות היוצאים מגרונה
נהנית ממגע הזקן שלו המלטף את השד שלה. מחייכת.


״תחזיקי מעמד עוד 2 דקות. עוד דקה. חצי דקה.״

לוקחת נשימה עמוקה.
הוא משפריץ על החזה שלה ומנגב בעדינות.

״ אני ג׳נטלמן (חיוך) תמיד מנגב אחרי״
מחליף מכונה ומתחיל לצבוע.
כאב שונה, אינטנסיבי ונעים.
מדי פעם מגניב מבט או נשיקה לכתפה וממשיך לצבוע במרץ.


״מה נוגע לי בפטמה?״


״הכבל. אבל בפעם הבאה שתשאלי, זאת תהיה הלשון שלי״
מרגישה את החום המתפשט בין רגליה.

 


״אני אוהב את הקולות שאת מוציאה״


״זה בלתי נשלט״ היא מתנצלת ומנסה לעצור את אנחות הכאב היוצאות ומתגברות מגרונה .
מביטה בכפות הידיים העסוקות שלו ומפנטזת איך הן חודרות לתוכה.
״תמשיכי״
האנחות מתגברות.
׳לו היה לי צעצוע רוטט בין הרגליים עכשיו, הייתי גומרת בשניה׳ חשבה בשקט לעצמה
׳אבל אז הייתי זזה׳. שולחת יד מתחת למיטה ובודקת האם יש פה אפשרויות קשירה.
היא כבר כבר שקועה עמוק בפנטזיה אירוטית, כשהוא צובע את גופה.
הוא מבחין בכל פרט, כל חיוך, נשימה, שקיעה בחלום... ומעיר אותה בנשיכה וממשיך.

מחייכת נבוכה כאילו ראה את המחשבות שלה...
״חשבת פעם על מראה בתיקרה?״

 

לפני 5 שנים. 5 באוגוסט 2019 בשעה 14:24

 

 

לפני 5 שנים. 4 באוגוסט 2019 בשעה 15:18

לפעמים בא לי גם

לפתוח פה ענק ומלוכלך

ולרוקן פה תיסכולים וכעסים 

בכתיבה מסוגננת שמשלבת גם מילים גבוהות

על האקס ועל החיים ושאר ירקות.

לפעמים.

 

אבל אני לא באמת כועסת על החיים או על הירקות

וגם כשכן זה עובר לי די מהר.

אין לי משהו רע להגיד על האקס.

וגם לא פה מלוכלך .

אז בא לי....🤷‍♀️ 

 

אין פואנטה, סתם שיתפתי

Sharing is Caring 

לפני 5 שנים. 3 באוגוסט 2019 בשעה 0:21

אני מעדיפה אותם גדולים, גבוהים ממני.

שאוכל להביט בהם מלמטה.

להרגיש קטנה, לא דרך השפלה.

פיזית. קטנה ממנו.

שיגרום לי להרגיש בדיוק ההפך ממי שאני ביומיום.

וזו הסיבה שהמשפט : ׳בדיוק יצאתי מאימון׳ 

עושה לי נעים בגוף כל פעם מחדש.

 

גבר גבוה ורחב שמשתיק אותי במבט חודר

שעושה אותי קטנה

ואז מרים אותי למקום בו אנחנו שווים.

אז אם זה בא עם ספאנקים, חניקות , נשיכות וצביטות פטמות... בכלל לא אכפת לי שהוא ונילי.

 

#תודהלאלוהיהחדכ״וש

 

 

לפני 5 שנים. 1 באוגוסט 2019 בשעה 15:40

להרגיש לבד כשאין מצב רוח 

או 

להיות בזוג ולהרגיש לבד

מה קשה יותר?

 

אין מושלם, כנראה גם לא יהיה

#ונילאוראוזההכיקרובלמושלםעכשיו

לפני 5 שנים. 1 באוגוסט 2019 בשעה 3:43

#פוסטלאקשורלפה. 

בין המקצועות שלמדתי בחיים היו טיפולים גוף נפש. לא עסקתי בזה מעולם אבל העשרתי את ההשכלה שלי ואת תפיסת העולם שלי על הקשר בין המחשבה לחיים שלנו ולמציאות שאנחנו יוצרים לעצמנו.

מרצה אחת היתה אומרת (בין היתר) שכל מה שנאמר לילדים שלנו יחלחל ויבנה אותם. זה משהו שלקחתי לחיים. תמיד אמרתי להם שיש להם אפשרות להיות כל מה שהם רוצים, רק צריך לרצות. כמובן שגם האמנתי במה שאני אומרת.

מעץ תפוח לא נופל אגס... אז כולנו  מופרעי קשה. כל אחד בדרכו. אלא שבחרתי בדרך שונה מהוריי ולא לחצתי ולא הענשתי, למדתי את ילדיי ואת הדרך הנכונה להגיע אליהם.

כשהגיע הזמן לעלות לכיתה א עוד לא ידעתי לקרוא לזה הפרעות קשב אבל הבנתי שיש משהו, אז התגייסתי עם קבוצת הורים לפתוח בית ספר דמוקרטי, שתהיה מסגרת שתכיל את הילד שלי. מהר מאוד הבנתי שזה הפוך ממה שצריך ו׳שלפתי ׳ אותו משם.

זוכרת כאילו אתמול שהמורה התקשרה לבקש שאגיע עם בגדים כי הוא עמד מתחת למרזב ביום גשום, כי הוא זרק אבן ופגע למישהו בול בפוני, כי טיפס על הגדר וברח.

זוכרת בבירור את היום שבא ושאל ׳מה זה משחקי סקס׳ כי ראה את זה באינטרנט. 

3 פעמים בשנה לפחות הזמינו אותי לבית הספר לומר שאולי לא יעלה כיתה כי הוא לא לומד ולא מכין שיעורים.

וגם את הרגע שהכל השתנה. כי הוא פתאום התבגר.

אז לא מזמן סיים בית ספר לאומנויות עם בגרות מלאה והיום מתחיל מכינה לעתודה טכנולוגית. 

מעבר להתרגשות הרגילה של אמא, זו גם טפיחה על השכם על זה שתמיד הייתי שם לומר לו כמה הוא חכם ומוכשר ושאין דבר שלא יוכל לעשות אם רק ירצה.

#מחשבהיוצרתמציאות

לפני 5 שנים. 31 ביולי 2019 בשעה 16:39

איך אני אוהבת את הצליל של צמד ה׳מילים׳ הזה😍

בעיקר כשהוא מלווה ביד בשיער שלי

 

 

ואם אפשר חצי שעה אחרי שהוא אמר שהוא בדיוק סיים את האימון.

נמסתי פה...