אינטרוספקציה

הוא אוהב אותי

פקחית ואניגמטית

עם שמלת ערב שחורה

הוא אוהב אותי

קטנה וביישנית

עם בייבידול ורוד

הוא אוהב אותי

פרועה וחצופה

עם לנז'רי סגול

הוא אוהב אותי בעיקר

עירומה וכנועה

עם חגורתו סביב צווארי

הוא הגיע בלילה

עם לשון חדה

ומבט רעב

לא היה לי סיכוי

נלכדתי 

כאיילה מסונוורת

רצתי

אל עבר האורות

חיכיתי 

שיקח אותי ברגע

יפשיט מעלי כל דבר

וינעץ שיניו בבשרי

אחרי פגישה מקרית

בפינת רחוב

כשריח גופי

יגיע לאפך

אתה תעיף מבט

ותראה אותי

מסתובבת לאט

ותחשוב עלי כל היום

על מיצי המטפטפים

וטעמי בפיך

על אחיזתך בי

ואיך אתה מקשט את כולי

ברוטב סמיך ולבן

בעבר התהדרתי בחומות

איתנות ומאיימות

והייתי קטנה ומוגנת

ארוכה הייתה הדרך

לאמת הפשוטה

שאדם יכול לכלוא עצמו

ללא פשע

היום ההריסות מוטלות

כמונומנט לאומץ

ונראה כי ארמוני

שלם מאי פעם.

אפשר גם בלי לגעת

להרגיש קרבה

את הקסם שבחיבור מיידי

תחושת ההיכרות והפתיחות

אבל אני מעדיפה את המגע,

אני אוהבת להרגיש את חום הגוף.

אפשר גם בלי לגעת

לשלוט

בעזרת מילים מדויקות

מבט וחיוך בבית קפה עירוני

אבל אני מעדיפה את המגע,

ההכנעה ע״י ידיים חזקות שקובעות את מקומי.

אפשר גם בלי לגעת

להכאיב

לגרום לאנחה לברוח מבין שפתיים

ולגוף להתכונן לקראת הבאות

אבל אני מעדיפה את המגע,

הצלפת חגורה זה כאב שיותר קל לי להתמודד איתו.

כשהוא שלח יד ללטף את פניי

הרחתי את ריח השום באצבעותיו ושאלתי האם הוא בישל

״ממולאים״ הוא ענה.

חייכתי כי ידעתי שהוא בית, אך גם קצת נעצבתי כי הוא אינו הבית שלי.

״חשבתי עליך״ הוסיף והוציא כף עץ.

ראיתי שהיא עברה כמה תבשילים בחייה לפי הסדקים הדקים וכתמי התבלינים שנדבקו בה.

״אתמול כשבישלתי חשבתי על מה אני אעשה לך עם הכף הזו, ממחר אני אזכר מה עשיתי לך איתה בכל פעם שאבשל״ אמר.

התרגשתי;

אהבתי את הרעיון שעכשיו הוא יחשוב עלי גם כשהוא רעב מהסוג הזה.

לאחר שעשה על התחת שלי עבודת מופת עם הכף הוא מילא אותי.

נשכבנו וצחקנו על כך שיש סוגי ממולאים שונים, גם השוונו מתכונים.

מאז אני לא מסתכלת על כפות עץ באותה הצורה.

יש החושבים שמכיוון ואני יודעת

מה אני רוצה

ואיך להשיג את זה

אני נשלטת בתחפושת.

נאמר לי לא פעם הביטוי.

גם בווניליות האשימו אותי.

חמוד; חושבים שזה יכניס אותי לעמדת מגננה,

או אפילו יגרום לי להתאמץ להוכיח ההפך.

תן לי להזכיר לך משהו, ילד

את השליטה שלך עלי אני נותנת לך.

אין פה עניין של עליונות; גם לא אגו.

העניין הוא אמון, תקשורת והדדיות.

אם עדיין לא השכלת להבין זאת,

אולי זו לא אני שמתחפשת ומתיימרת להיות משהו שאני לא.

הוא אוהב לשחק איתי

לעיתים הוא במצב רוח מתעלל

אז הוא מעניש אותי

בכל פעם שאני מפסידה

המכה תהיה יותר חזקה

יש לו מגוון נשקים

הוא כבר פרו

אני יודעת איך לשחק את המשחק

יש פעמים שאני מפסידה

בכוונה

אלכס חמק ממני פעם

ספק האגו ספק התשוקה לא אפשרו לזה לקרות בשנית.

הוא בחור טוב. יפה תואר.

עדיין לא גבר.

זו בדיוק הסיבה שתפסתי אותו מהשיער,

הורדתי אותו על הברכיים והתיישבתי לו על הפנים.

לגבר לא הייתי עושה את זה.

הייתי מחכה שהוא יבוא אלי, ישלוט עלי גם כשהוא למטה.

זה לא המקרה.

אני משתפשפת על הזיפים שעל פניו היפות

וחושבת

ייתכן שהוא נאה יותר בין רגליי.

אחרי שאני מתכווצת לו על הלשון אני אומרת

ספק לו, ספק לעצמי,

״עכשיו אני יכולה ללכת״. 

סצנה ראשונה:

קבענו לצאת לאכול.

בעודי מתארגנת נשמע צליל הודעה

"תגיעי עם הפלאג בתוכך".

מניאק, הוא יודע איך להרטיב אותי.

---

סצנה שניה:

אני יושבת וממתינה במסעדה.

הוא מתנצל על האיחור, מתיישב מולי ובוחן אותי.

"קר לך?" שאל.

עניתי בשלילה.

"תורידי את הג'קט."

מניאק, הוא יודע איך משחקים את המשחק.

---

סצנה שלישית:

אנחנו אחרי הארוחה.

הוא דוחף את האצבעות שלו לפה שלי.

אני ילדה טובה עד שהוא דוחף עמוק מדי ואני נרתעת.

הוא תופס לי את הפנים, נותן לי להירגע ואז גורם לי להבין מי הבוס.

מניאק, הוא יודע איך ללחוץ לי על הכפתורים.

---

רציתי שהוא יגמיר אותי עד אור ראשון

ויגרום לי לגנוח כלכך חזק עד שאעיר את כל השכונה, אבל זה לא קרה.

נו מילא, לפחות השכנים שלו יכלו לישון עד מאוחר.