ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כואב אבל מספק

לפני שנתיים. 11 במרץ 2022 בשעה 12:02

לפני שבועיים קרה לי אירוע כואב עם אחת השולטות פה (באשמתי המלאה כמובן) שאני עדיין לא מצליח להתגבר עליו, אז אני כותב כאן.

קבעתי איתה ללכת לטאבו בערך שבוע מראש, וחיכיתי ליום הזה ממש. דיברנו במהלך אותו שבוע עד שהגיע היום ועשיתי בו את אחת הטעויות הגדולות שעשיתי. למרות שבשיחת טלפון היא אמרה לי שצריך להגיע עם מינימום לבוש שחור (לא הייתי מעולם במקום עם קוד לבוש) אני לא באמת יודע מה עבר עלי ולמה עשיתי את זה, כנראה שלא חשבתי פשוט, ראיתי שאין לי מכנס שחור אז באתי עם אחד כחול. זה כמובן נגמר בזה שלא הכניסו אותי והשולטת שלי הייתה לבד בפנים איזה שעה עד שחתכה. כמובן שהרסתי לה את הערב ואכזבתי אותה ופגעתי בה, שיותר ממה שהפסדתי, עם זה היה לי הכי קשה. אני שונא לאכזב אנשים שסומכים עלי. אחרי שבוע שעיכלנו בו את מה שהיה שלחתי לה הודעה ולמרות התנצלויות והצעה לפיצוי קטן היא החליטה שהיא לא רוצה קשר איתי יותר, וזה חבל לי כי אני בטוח שאנחנו מתאימים (בגלל זה אני מאמין שגם היא הפסידה, לא פחות ממני), אבל זה מגיע לי, על טעויות משלמים.

לפני 3 שנים. 3 במאי 2020 בשעה 23:23

היום אני נכנס לעשור השלישי שלך חיי. אז מה אני כבר אאחל לעצמי לעשור החדש? את הדברים הרגילים אושר ועושר בריאות וכושר? או שאני אוסיף גם מציאת שולטת שאני אהייה ראוי לה והרבה כאב (רק פה אפשר לאחל לעצמך דבר כזה). 

אבל הכי חשוב, שאחזור הביתה בשלום, גם מהצבא וגם מהבדסמ😉

מה שבטוח, לפי מה שהבנתי, זה העשור הכי פחות משעמם בחיים, לא?

לפני 4 שנים. 31 ביולי 2019 בשעה 17:49

השבוע אני מתגייס לצבא, לקרבי, ולטירונות של חצי שנה. והאמת, שיש בזה לא מעט דמיון לבדסמ. מפקד שיש לו את היכולת והתפקיד לתת פקודות ו"לשלוט" (גם אם לא בצורה מוחלטת)  וטירון שצריך לבצע כל פקודה ובעצם להיות סוג של חפץ עבור הצבא. (בעצם לא סוג, בצבא אתה פשוט חפץ, כמו בדסמ, רק שבבדסמ זה בהסכמה של שני הצדדים). אה.., וגם כמובן שליטה יומיומית ו24/7, שכן בצבא, גם אם אתה רוצה וגם אם לא, אתה נמצא כל היום.

אז אחרי כל זה, נראה לי שאפשר להגיד שבתור נשלט יהיה לי סוג של יתרון על המתגייסים הונילים האחרים, לא? בכל זאת, צייתנות והתמסרות זה חלק ממי שאני.

לפני 4 שנים. 26 ביולי 2019 בשעה 14:15

כנראה שיש שולטות שחושבות שלנשלטים אין חיים . השבוע יצא לי לדבר עם שולטת, שגם כך לא הייתה זמינה כמעט, אבל את זה אני דווקא יכול להבין. אחרי שהיא פנתה אלי פעם אחת בסקייפ ושאלה אותי אם אני כאן אמרתי שכן. היא ציוותה עלי דבר לגיטימי לחלוטין ,להמתין לה ערום עם ביצים קשורות במצלמה. אמרתי לה שבמקרה עכשיו אני בעבודה ואין לי שום דרך לעשות זאת כרגע ,והתתננתי בפניה שנדבר עוד שעה, הייתי מוכן גם לצאת בשבילה מוקדם. מה הייתה התגובה שלה? "ממש לא בי". אני חושב שזאת זכותה המלאה לוותר, אבל בכל זאת, יש לי חיים ועבודה ואני לא יכול תמיד ,גם אם אני ממש רוצה לציית, לעמוד דום, בכל זאת, לי, כמו לכל הנשלטים האחרים בכלוב יש חיים וחובות אחרות.

סך הכל אני ניסיתי בפרסום הזה להגיד שגם לנשלטים יש חיים, דבר שלא כל השולטות מבינות. מסכימים איתי? אשמח לשמוע