שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הגבר שעליו חלמתי

לפני שנתיים. 28 באוקטובר 2021 בשעה 5:20

ארזתי את עצמי 

ויצאתי לדרך 

ארץ חדשה ולא מוכרת 

למדתי שפה חדשה 

הכרתי אנשים רבים

כל אחד עם צבע משלו 

וריח מיוחד רק לו 

רגעי אושר ורגעי כאב 

היו חלק מהמסע שלי 

עליתי וירדתי 

אותך לא מצאתי 

מידי פעם היו רגעים 

שהרגשתי אותך 

משהו בפנים הרגיש לי שלם 

נשמתי לפרקים 

והמשכתי לטייל 

המסע הזה מענג ומטלטל 

אורזת מזוודה 

ללא יעד ללא כיוון 

אולי עוד אראה אותך 

ואולי כבר לא 

הגבר שעליו חלמתי 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 3 בספטמבר 2018 בשעה 6:43

 

כן אותה התמסרות שגברים מחפשים 

כן גברים לא שולטים 

זאת אהבה פשוטה רגילה 

אהבה גדולה שמכלה את הנשמה 

לדעת שאתה אהוב ונשגב 

שיש מישהי אחת לפחות 

שמעריצה את האדמה שעליה אתה עומד 

מישהי שמוכנה לעשות בשבילך הכל

בלי לשאול שאלות 

בלי להתנגד 

כמו בספרים כמו בשירים

ללכת איתך ובשבילך 

באש ובמים 

מישהי שתקריב את עצמה ורצונותיה למענך. 

 


מצד שני זאת אותה אהבה שנשים מחפשות

כן נשים לא נשלטות 

בדיוק אותו הדבר מהצד השני 

למצוא את האחד שלמענו את מוכנה 

לוותר על עצמך ועל המקום שלך 

לוותר על האגו והכוח 

להרגיש בטוחה ומוגנת 

אחרי שהסרת מעצמך את כל החומות 

לדעת בוודאות שהאדם אותו את אוהבת

ישמור עלייך יגונן וידאג לך תמיד. 

 


אין האחד יכול להתקיים ללא השני 

לכן מי שחושב שיחסי שליטה 

לא כוללים אהבה או רגש 

נמצא במקום הלא נכון 🦋

לפני 5 שנים. 1 בספטמבר 2018 בשעה 9:11

קיימים שני חורים,

שהינם החשובים ביותר בגוף האישה

 

לא זה לא החורים שאתם חושבים עליהם 

יא סוטים מזדיינים, מדובר על החורים של האף

 

שהאישה נושמת דרכם בזמן שהיא מוצצת 😂

 

 

והאמת כשהלשון שלה עמוק בתחת שלך הם חסרי תועלת 😜

לפני 5 שנים. 27 באוגוסט 2018 בשעה 10:33

תקרא לי זונה
תקרא לי כלבה
תקרא חתלתולה
תקרא לי צעצוע
תקרא לי שפחה
תקרא לי כלי
תקרא לי ילדה
תקרא לי קטנה
בכל שם שתבחר
העיקר שתגיד 
״שלי ורק שלי״ 🦋

לפני 5 שנים. 26 באוגוסט 2018 בשעה 9:49

VIP
Very Important Pussy
זה התרגום הנכון
לא מה שכולם חושבים 😜

לפני 5 שנים. 23 באוגוסט 2018 בשעה 11:58

פלאג עמוק בתחת

תחת מתנוסס גבוה

ראש מוצמד לריצפה 

הרגל שלך על הפנים שלי 

אתה מצליף בי 

עם שוט הרכיבה

 


זה לא עונש 

זה רק חימום 🦋

לפני 5 שנים. 6 באוגוסט 2018 בשעה 18:16

כותבת את עצמי 

מוציאה הכל על המקלדת 

זה נשפך ממני לבד

והרבה עוד נשאר בפנים

כמה לחשוף? כמה עוד לפתוח? 

ריגעי כאב ואושר גדולים 

כולנו פצועים וכואבים

כל אחד מתמודד אחרת. 

 


עם הזמן למדתי 

שחיים פעם אחת 

אז צריך להשאיר חותם 

לפזר חום ושמחה 

אהבה ועידוד 

אחרי שנים של ריצה 

הדחקה ומירדף מטורף 

רוצה לפרוק את הנשק 

לשים הכל בצד 

גם אם זה לפרקי זמן קצרים

לתת לאחר להחליט 

להתמסר לרצות ולשמח 

לוותר על הכוח 

לבטא את עצמי אחרת 

לשחרר את 

המהות שלי 🦋