לפני 6 חודשים. 4 במאי 2024 בשעה 17:32
סִימוּלָאקְרָה
לפני 6 חודשים. 2 במאי 2024 בשעה 8:42
לפני 6 חודשים. 1 במאי 2024 בשעה 19:14
לפני 6 חודשים. 24 באפריל 2024 בשעה 18:24
הכי אני זוכרת
את החיוך שלך
שגרם ללב שלי לחייך מיד
ומאז הוא לא מפסיק
לפני 7 חודשים. 20 באפריל 2024 בשעה 17:47
כשהייתי ילדה קטנה הלכתי תמיד לאיבוד. הייתי חולמנית, וסקרנית, וברגע של חוסר ריכוז, בקניון או בחוף או ברחוב, ההורים נעלמו לי משדה הראיה, ומצאתי את עצמי לגמרי לבד בתוך המולה של זרים.
אני לא זוכרת פחד. ידעתי בדיוק מה לעשות כדי למצוא את הדרך חזרה.
חיפשתי את הדמות הסמכותית באזור. שוטר או שומר או מציל. ניגשתי אליו, תפסתי לו ביד ואמרתי - סליחה אדוני, הלכתי לאיבוד. תוכל לעזור לי?
והוא, גיבור העל שלי לרגע, תמיד החזיר אותי למקומי הבטוח.
(תתן לי יד, בבקשה?)
לפני 7 חודשים. 20 באפריל 2024 בשעה 9:30
לפני 7 חודשים. 19 באפריל 2024 בשעה 4:09
לפני 7 חודשים. 14 באפריל 2024 בשעה 9:09
את ידי בידך
ואמרת לי
לפני 7 חודשים. 13 באפריל 2024 בשעה 5:50
לפני 7 חודשים. 11 באפריל 2024 בשעה 15:03
כמו שלא הייתי צריכה שהיא תראה לי איפה ונוס ואיפה נפטון על המפה,
אני לא צריכה להראות לך
איך פה נפלתי וחטפתי מכה
ואיך פה סתם הייתי בודדה
ופה, פה משהו הצחיק אותי נורא
אנשים עם לב שחור מאיר כמו שלך
מוצאים את הדרך לבד