בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מראה מראה שעל הקיר

לפני יום. 9 באוגוסט 2022 בשעה 4:59

"אני מוכנה לעזוב עבורו את הבדס"מ"

 

 

וונילי 

צעיר ממני במספר שנים שמתביישת אפילו לרשום בכמה 😔

דתי ואדוק ביותר

כל כך דתי (וצעיר) שמספר הנשים שהיה איתן הוא פחות ממספר האצבעות שבכף ידי...

 

יד ה' כמו נגעה בנו כמשכה את שנינו מהחולצה, הדביקה אותנו ונעלמה.  עכשיו  תתמודדו! 

מה???????  מה אני אמורה לעשות עם זה?????? 

 

לכי תסבירי חיבורים של מעלה 🤦🏻‍♀️ במיוחד עבורי, שכמעט אף אחד ביקום כולו לא מצליח למשוך את תשומת ליבי. מנסה להבין אם מישהו שם למעלה צוחק עלי, שם אותי במבחן. או שמה אומר "קחי, זה שלך. הבאתי לך!"

מחפשת את המכנה המשותף בינו לבין הקודם כדי לזהות מה האקס פקטור שאני זקוקה לו בגבר- מה הדבר הזה, הניצוץ, שתופס אותי??  כלום. אין כלום כרגע. שום קשר או דמיון. או פשוט מבולבלת?! 

 

בין מלחמה של התנגדות לבין הכלה את הסיטואציה. פסיכית זוט עני 🤦🏻‍♀️   גאד דאמט

 

 

אז אמרתי לחברה שעבורו אני מוכנה לעזוב את הבדס"מ. והתכוונתי לזה. אבל אז  הוא  ואני  התקרבנו..

 

אני לא אצטרך לוותר 😈

 

 

 

ה' אני לא מבינה אותך 🤦🏻‍♀️ נשבעת שלא

לפני 3 שבועות. 16 ביולי 2022 בשעה 7:59

מאז שאני זוכרת עצמי בגיל תיכון, עיני רוב הזכרים (הבוגרים יש לומר, לא בני גילי) היו מופנות אלי בתאווה. לא נעים להיות בת 15 ולשים לב שמבטם של הגברים מופנה לחזה שלי ולא אלי כשמשוחחים. לראותם נוטפי ריר כשמדברת ולא באמת מקשיבים למה שיש לי לומר. ובעיקר מזהה במימיקה שלהם את גלגל השיניים עובד, כאילו מפנטזים מה היו יכולים לעשות לחזה הגדול הזה ולגוף המקומר בעל החמוקיים אילו היינו לבדנו בפינה צדדית.

מהר מאוד הבנתי שאם אני רוצה שיקשיבו לי, יראו אותי ויבינו שיש בי הרבה מעבר לאובייקט סקסי עלי להצניע כל אלמנט שיכול למשוך את העין לכיוון המיני. מה שלימים גרם לי לחבק באהבה את המראה האנורקטי וחסר המימד הנשי.

אני הצעירה התעסקתי בהסתרת מבנה הגוף כשלא ידעתי שמיניות יכולה להתפרץ בהיבטים שונים: בהליכה, ישיבה, מבטים..  

עברו השנים, הייתי כבר בוגרת ומוצאת שמתמודדת עם זה שוב רק בצורה אחרת- בכל מקום שעבדתי, לקוחות (בעיקר נשואים) התחילו איתי. כל יום ולעיתים כמה גברים ביום. זה לקח אותי אחורה, אל מוטיב תחושת האובייקט רק שהפעם עם תחושת האשמה, שינאה והלקאה עצמית- מה אני עושה לא נכון שגורם לכולם להתחיל איתי?? מה אני משדרת שגורם לגברים נשואים לחשוב שאכנס איתם למיטה שהרי רק עבור זה הם מתחילים איתי!! 

פסדר, תגידו שאני חתכת בכיינית- "היא סקסית, גברים מתחילים איתה והיא מתלוננת. נשים היו מתות להיות במקום שלה" 

סבבה.. לא עבורי! לא לי! אני לא מעוניינת!!!

שנים שההצלחות שלי בעבודה היו "בטח שהיא מוכרת כל כך הרבה- היא נכנסת למיטה עם הלקוחות לכן מצליחה לסגור כל כך הרבה עיסקאות"   אוקיי??? זה לא פאן!! לא כיף כשמתפלאים מההצלחות שלך, מקטינים את היכולות שלך ומצמצמים אותם ל"זה בטח רק בגלל הציצים"

 

שנים של הסתרה והצנעה כניראה עשו את שלהם עד כדי דיכוי החשק המיני שלי. ולא רק שכך- לא חשבתי אף פעם שאני ניראה טוב, לא אהבתי את הגוף שלי ובטח שלא חשבתי שאני יפה.

 

ואז נחשפתי לבדסמ.. משהו בפתיחות המינית כאן, באפשרות שזה מקובל ואף רצוי להיות מושכת, גרם לי להפתח, לתת לעצמי הזדמנות לעשות עבודה (וכמובן שבמקביל גם עם המטפלת שלי) ולקבל את עצמי כמו שאני מבלי להרגיש אשמה.

כאן, ומול הנכונים, אני יכולה להיות אני מבלי להתפרש, מבלי שיחשבו שאני מנסה לבלוט, לפלרטט, מבלי שישימו זרקור על המיניות שלי שהרי הכל כאן מיני ומקובל. בסשנים אני מאפשרת לעצמי להיות קשובה לגוף ומתוך החיבור שנוצר לי עם עצמי אני נותנת לו להוביל אותי ולזוז כפי שמרגיש לו- מיינדפולנס במלוא ההדר. אני מרשה לעצמי להעלות כאן תמונות סקסיות ולהתפלא כל פעם מחדש שזו אני שם בתמונה. "פאקק זו אני?!?! יצאתי כל כך סקסית!!! אמא'לה איזה מגניב!!! אני בשוק שזאת אני 🙈"

עדיין לא אקפוץ מדי על גברים/חברים בקהילה עם חיבוקים ונשיקות (למרות שהכי רוצה כי אני בן אדם של מגע וחום) כי מרגישה שחייבת להצניע, שלא יתפרש כאילו שאני מתחילה איתם, שלא חלילה אכשיל אותם ואגרום להם למחשבות שגויות.

 

ואז זה:

"ראינו את הסשן שלך ביום שישי. הוא היה מאוד תיאטרלי. ראו שהתמקדת בעשיית הצגה, למשוך תשומת לב ולהיות מינית וסקסית. אגב, גם לפני שנתיים עם השולט הקודם שלך כך ניראת בכל הסשנים שעשיתם בפומבי. נו, את יודעת- את אוהבת לעשות הצגות ובאופן מיני".

 

טמבלים!!!! זאת אני!! כניראה שזאת אני?!?!?! אם הייתי כך גם אז וגם היום כאילו דאאאא!!!! 

אני???? משחקים?!?!? אני?????

מילא הייתם זרים... 🤦🏻‍♀️

 

אתם כל כך לא מכירים אותי אם שמים את צמד המילים משחק או לא אמיתית ואותי באותו המשפט.

 

😠

ממממ.. לא חשבתי שזה יגיע גם לכאן. מבאס. 

היום אני בוגרת יותר. אני למודת ניסיון ויודעת שלצערי אני יכולה להראות כך מהצד ושגם כאן ידברו ולכן לוקחת את הנאמר בפרופורציה (למעט הבכי והסרטים שהיו אתמול 😉) 

היום אני יודעת לומר "כולכם על הזין שלי! זו אני ומפסיקה להתנצל שיוצא לי מדי פעם סקסי!! זדיינו!!!" ולהבא, יהיה נחמד יותר אם תבואו (אם תבוא- זה הקרוב אלי, החבר) לשאול, להבין, להציף. ולא להתיימר בזחיחות שמכיר אותי ולהציב בפני עובדה- את שחקנית.  כי זרים וכאלה שלא קרובים אלי, לא מעניינים אותי. לא מעניין לי מה חושבים עלי. אני יודעת מי אני, חברים שלי יודעים מי אני וזה מספיק לי.

אבל לקבל את זה ממישהו קרוב... אוףףףף.  מאכזב.

 

 

קללה או מתנה? 

 

לפני חודש. 9 ביולי 2022 בשעה 17:02

 

לפני חודש. 19 ביוני 2022 בשעה 5:19

Overrated

לפני חודש. 18 ביוני 2022 בשעה 6:21

 

לפני 4 חודשים. 7 באפריל 2022 בשעה 19:17

דאמט 🤦🏻‍♀️

שומעים?? לא נעים לי וזה, אבל לראות בטלוויזיה כל כך הרבה גברים חסונים (!!) על מדים (!!!) עם נשקים שלופים (!!!!) 😎

מאדרפאקר 😋

פליזזזזז תגידו לי שזו לא רק אני 🙈

 

פתאום גאנג באנג לא נשמע רעיון כזה גרוע 🤔

לפני 4 חודשים. 6 באפריל 2022 בשעה 10:28

שנה אחת

חמישה סשנים

שלושה חברים טובים

 

כן

רק לחברים אתן לסשן אותי כשאין לי פרטנר קבוע

אני סומכת עליהם בעיניים עצומות

הם מכירים אותי, מרגישים אותי ודואגים לי

***

שמתי לב שמסשן לסשן כואב לי יותר

עדיין סופגת כמו שיודעת אבל מאוד סובלת

ובמקום להנות ולהתענג מהכאב  מתענה

שאעצור את הסשן?! אין מצב בעולם

מחכה שהתבוסה שלי תגיע ושאתמוטט או שהם יחליטו לעצור

אבל בכל פעם שנפלתי, קמתי. והם, הם לא עצרו

כי ידעו שכך אני אוהבת 

והגוף, כואב לו

ואני, מבולבלת

איך זה יכול להיות?

מה לעזאזל השתנה??

שהרי אלו העוצמות שאני מכירה ומורגלת!

 

ובעצם, מדוע?

מדוע אני מוכנה לספוג את הכאב הזה אם לא נהנת ממנו?

אמנם בסופו ובשבירה אני עפה ומאושרת

אבל, מה עם הדרך??

ומדוע המטרה הפכה לעיקר?

 

ואז  נזכרתי...

 

כשהכרתי את השולט האחרון שלי היו לו 2 נשלטות בניסיון

תמיד החזיק כמה במקביל

אבל אנוכי- לא 

היה לי ברור שככל שרוצה בו, לא מוכנה להיות אחת מכמה

סשנים וסקס מזדמן שיעשה כמה שרוצה, רק שלא אדע

אבל נשלטת- רק אני!

תהיה רק ONE

וכדי לשכנע אותו שאני לבדי שווה מספיק  הבטחתי לו,

הבטחתי לי!

בי נשבעתי שאם יוותר על הנשלטות הנוספות אדאג שלא יחסר לו דבר ושאספק את כל צרכיו. שאעשה אותו למאושר באדם, שהוא לא ירגיש בחסרונן ולא יהיה מאוכזב מהבחירה בי ומהוויתור שיעשה עבורי, למעני.

 

כך  עשה

וכך עשיתי

 

מאחר והיה סאדיסט אקסטרים ספגתי כאב שלא הכרתי קודם לכן

שלא משך אותי ושלא רציתי בו

הכאב היה עצום וקשה  אבל שווה

כי מבחינתי בכל סשן שהיה לנו שילמתי את חובי להבטחה

כל כאב שספגתי היה התודה שלי עבורו

הערכה עצומה שלי אליו שהסכים לוותר על אחרות

עבורי

כאבתי וספגתי, התענתי והכלתי

כי זה הגיע לו

כי התחייבתי

 

וכך, גם בלכתו, מצאתי עצמי ממשיכה את ההתניה

מבקשת לספוג כאב עצום גם מחברי

בדיוק כפי שספגתי עבורו

עושה תחרות עם עצמי

וכואבת

אבל עבור מה??  עבור מי???

 

 

אני חושבת שהגעתי לנקודה שאני צריכה לעצור 

ולומר לעצמי חזק וברור

"אין לך מה להוכיח יותר"!

אין צורך בזה

אני כבר לא בתחרות מול אף אחת

אני לא חייבת לספוג את הכאב העצום אם לא רוצה בו

אם הוא לא מענג אותי

 

אני צריכה לחזור ולהנות גם מהדרך ולא רק מהשבירה בסופה

ובאופן כללי, ללמוד מה נעים לי היום, איזה כאב אני אוהבת

כי שכחתי

 

 

סיימתי את התחייבותי

אני משחררת

ולומדת מחדש

 

 

 

לפני 4 חודשים. 28 במרץ 2022 בשעה 14:49

רק להתבונן ולהנות מהצבעים  מהסימנים

אוחחחח

 

לפני 5 חודשים. 10 בפברואר 2022 בשעה 19:22

מגיעה הבוקר לפגישה עם לקוח

זכר: אווו שלום לך.. הגעת אלינו מהדאנג'ן?

נקבה: 😳

זכר: כולך שחורה 

נקבה: אהה לא חח.. מכאן לטאבו 

זכר: 🤨

 

How Youuu Doin' 😎

 

לא שמתי לב ולראשונה יצאתי לעבודה כשכולי שחורה

מעניין מה פרוייד היה אומר על זה 🤔

 

לפני 6 חודשים. 7 בפברואר 2022 בשעה 17:10

בלונים 🥰

ופרחים

 

טוב נו, אולי גם דובי 😉