|
|
|
יש משהו מיוחד בתחושת ההתמסרות. בידיעה שאתב בוטח במי שעומדת מולך ומשחרר שליטה לחלוטין. אתה הנשלט שלה, הכלבלב שלה, צעצוע שכל רצונו באותו הרגע הוא לרצות אותה ומוכן לעשות כל מה שהיא רק תחפוץ עבורה.
התחושה הזאת היא צורך, צורך לשחרר, צורך להיות בשביל מישהו אחר
פשוט אין כמו התחושה הזאת...
הרצון להתמסר קיים בי תמיד, החשק הזה להוריד את הראש, לשחרר את הכל ופשוט להיות שם ברגע עבור מישהו אחר, הרצון הזה לקבל איזה מילה טובה אחרי שעשית משהו נכון, איזה ליטוף או משיכה בשיער, פשוט לשמוח כי הצלחת לרצות מישהו אחר.
כבר תקופה שלא יצא לי לחוות התמסרות ואני כל כך מתגעגע לזה
יש רגעים כאלה, שכל מה שבא לך זה להניח את כל החששות, הדאגות והאכזבות מחיי היום יום בצד ופשוט להתמסר.
פשוט להתמסר ולסגוד, לשחרר שליטה ולא לחשוב. רגע קסום כזה שגורם לך לשכוח מכל המסביב.
וואו אני חייב עוד רגע כזה
היה לי יום לא משהו בכלל ובכנות? כל מה שאני רוצה כרגע זה להיות על הרצפה ליד הספה, עם רגל מהממת בפה ועוד אחת שמקבלת מסאג בין הידיים, עם שולטת מהממת שמשחקת עם היד שלה בשיער שלי.
אחח איפה מוצאים שולטת מושלמת שכזאת??
אני פשוט לא מצליח לתאר כמה שאני מתגעגע לתחושב של רגל עמוק בפה. יש משהו כל כך קסום ברגל שמועכת לך את הפנים ואז נכנסת עמוק עמוק...
וואו כמה שאני צמא לחוות את זה שוב
