צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לב חופשי, היום הלב שלי?!... ...

אז ככה, 04:08 החלטתי סופית! שגם לי צריך להיות בלוג. אחרי דיונים ארוכים ביני לבין עצמי, בסוף הוחלט ש...כן!
אוקיי, נשאר רק לראות לאן זה ילך...
לפני 5 שנים. 15 בינואר 2019 בשעה 15:16

 מה אתה רוצה ממני, מההה?

מי ביקש ממך...

מי?...

 

לפעמים חוש התמצאות נאבד..

ככה זה לכולם.. לאאאא?!

לפני 5 שנים. 10 בינואר 2019 בשעה 10:31

ויהי אחרי הימים הגשומים...

האוויר נקי.

תציצו,

צאו החוצה,

השמש מלטפת...

איזה כיף!!

תגידו שאני שלחתי אתכם..😂

ותחייכו המוווןןןן!!

                              מוש.

לפני 5 שנים. 9 בינואר 2019 בשעה 7:36

זה בוקר, וגשם גשם...⛈⛈

שלא מפסיק...

וכוס קפה רותחת ובלי סוף שירים,

ומשהו טוב, אני יודע.

מחכה לי מעבר לפינה.

תוהה,

מתי אגיע לפינה הקסומה הזו.

ובנתיים,

הרוח שורקת,

ואני, אפילו שלוליות קטנות משמחות אותי.

כזה סוג בוקר.

 

לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 14:43

ד': "אני הייתי דג סלומון, שוחה מהר ונגד הזרם..."

אני: "סלומון מעושן או סאחי?!..."

😂😂

לפני 5 שנים. 7 בינואר 2019 בשעה 14:17

אני, לא אוהב לאכול. פשוט לא.

אבל לפני כמה דק' נ' שלחה לי הודעה...

"מוש, אם היית אוכל, איזה אוכל היית?!..."

 

אז אני עניתי...

 

ומה אתם,

איזה אוכל הייתם?!

לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 15:03

כן, יש ימי ראשון ב-2019

ואני עוד חשבתי שפתרו את זה...

🙈🙈🙈

לפני 5 שנים. 6 בינואר 2019 בשעה 7:12

אני: "...לאאא, אני פשוט קצת מתבאס על זמן שאבד...

א' : לא לא לא, זה לא מה שחשוב!!

העיקר זה הבריאות!..."

. . .

אם הוא אומר... כנראה שהוא יודע...

 

ושנינו, מחייכים.

אם את/ה קורא/ת את זה...

תחייכ/י גם. שווה!! 

לפני 5 שנים. 3 בינואר 2019 בשעה 23:42

אז לילה, ומאוחר כזה.

ככה אמא שלי אומרת.

ככה זה,

שנמצאים בבית תמיד נשארים הקטנצ'יק של אמא.

ו...כבר מאוחר, ותלך לישון. 

אז ...

עמוק עמוק בתוך הפוך אני פותח חור קטן קטן שיכנס אוויר ו... כותב לבלוג, 

מהר מהר, רץ על המקלדת בלי לחשוב הרבה, רץ מהר.

לכתוב או לא לכתוב,

לשתף או ש... 

פשוט כותב, 

כל כך המון עצב צף בפוסטים מלאי חן, של אנשים נפלאים בזמן האחרון...

לו הייתי יכול לשנות את זה.

הלוואי...

אז בנתיים אתחפר בפוך, אלך לישון... 

וגם.. גם את/ה.

לילה טוב!!

                         מוש. 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 5 שנים. 2 בינואר 2019 בשעה 22:20

זהו, אז יומולדת.

גיל 20.

יותר כבר לא "טיפש עשרה"

כבר לא.

"מוש החמוד"

האמת היא, שאני לא אוהב את המילה הזו, אף פעם לא אהבתי,

כל עוד היא הייתה קשורה לשם שלי זה הרגיש לי כאילו היא מקטינה אותי סוגשל.

עדיין, חמוד כזה.

לא איש. לא גבר.

רק חמוד כזה.

אז החלטתי. להתעמת עם ההרגשה הזו. ולכתוב בפרופיל

מוש "החמוד" ...

אבל זהו נראלי.

הוכחתי לעצמי דיי והותר.

או שעדיין לא.

אבל אני בן 20.

כך ששום מילה או הגדרה לא תיקח ממני את זה.

ואיך כתב לי המורה נהיגה לפני דקות ספורות.. "לך לישון מוש, אולי תגבה בכמה סנטימטרים עד שתהיה בן 20..." .

אז אני הולך לישון...

חלומות פז.

 

לפני 6 שנים. 18 ביולי 2018 בשעה 1:46

שוב בחמש דקות האחרונות שנשארו קצת לפני,

כוס שוקו ילדותית נשפכת על הדפים.

ומשהו בתוכי זז כבר שנים, 

זז ולא מרפה.

ואין מי שיבוא וירגיע, 

רק פירורים פירורים ממני מפוזרים על הרצפה. 

כך, בחמש דקות האחרונות שנשארו קצת לפני...