היום, ערב יום הזיכרון לנפגעי מערכות יחסים,
נרכין ראש כולנו..ונזדהה עם שבורי הלבבות.
מי יתן ולא נדע עוד...באסה.
עד הקצה ומעבר
לפעמים בא לי לכתובאנשים נמדדים במעשים , לא בכוונות או דיבורים
משל הקיפודים
****************
זה היה חורף הקר ביותר אי פעם. בעלי חיים רבים מתו בגלל
הקור. הקיפודים שהבינו את המצב, החליטו להצטופף יחד כדי להתחמם. כך הם הצליחו לשמור על חום גופם, אך הקוצים של כל אחד מהם פצעו את חבריו. לאחר זמן מה, הם החליטו להתרחק אחד מהשני והחלו קופאים למוות. בודדים וקפואים הם היו צריכים לבחור - או לקבל את הקוצים של חבריהם או למות. בחוכמה הם החליטו לחזור ולהצטופף יחד. הם למדו לחיות עם הפצעים הקטנים שנגרמו להם ממערכות היחסים הקרובות עם חבריהם על מנת ליהנות מהחום שמגיע מהם וכך שרדו.
היחסים הטובים ביותר שלנו הם לאו דווקא עם אנשים מושלמים, אין אנשים מושלמים, אלא עם אלה שלמדנו לחיות עם הקוצים שלהם באהבה.
בעיר קטנה החליטו התושבים לערוך תפילה כדי לבקש מאלוהים שיוריד גשם, רק אחד הביא איתו מטריה- לזה קוראים אמונה.
כשזורקים תינוק לגובה הוא מתעלף מצחוק כי הוא יודע שבנפילה מישהו יתפוס אותו- לזה קוראים ביטחון.
כל לילה לפני השינה אנחנו מכוונים שעון מעורר, למרות שאף אחד לא מבטיח לנו שנתעורר בכלל- לזה קוראים תקווה.
שלעולם לא נאבד אותם!!!
מתחילים