לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הרפתקאות, ובעיקר חוויות ומחשבות שלי כפי שנתפסות לי באותו הרגע

שיתופים על החיים שלי ועל החוויות הפנימיות שלי עם עצמי כדומית והקונפליקטים שמגיעים עם תפקידי המגדר מול הקוויריות שלי, וכן הרצון שלי לפרטנר-ית והאתגרים במציאתה-ו
פלוס, לא כולי, אלא חלקים ממני כפי שמתרחשים באותו הרגע, חוויות של תקשורות מכאן ומחוץ לכאן (מעוניינת שיהיו עוד יותר חיוביות משליליות), בתקווה שאני לא נקראת כמישהי מתוסכלת מידי בכתיבה שלי כי אני כותבת מידי פעם על ההטרדות שאני חווה כאן ובכללי על מצבים כאלו בשביל הסיכוי (שכבר קרה) שמישהו יקרא, ילמד ויבין.
אני כן מתוסכלת, אבל זה יותר כעס צודק.
גם בתקווה שהכתיבה שלי בעודה אותנטית לרגש שאני מרגישה באותו הרגע, תכיל גם את הראייה שלי את היופי של בדסם, של הדברים היפים הקטנים והגדולים בעולם, ומספיק את עצמי בשביל לעורר עניין (שוב, לא לכתוב לי אם אתם מתחת או מעל לגבול הגיל גיל 23 עד גיל 29).
לפני שנתיים. יום שני, 19 ביוני 2023 בשעה 9:22

כמה שאני רוצה לפעמים מנוי לאתר הזה בשביל להיות מסוגלת לכתוב לנשים* כאן ראשונה ולא להפוך לקלישאה הקלאסית של "שתי קוויריות שיכולות להתאים לא עושות כלום עם זה כי זה מרגיש מביך/נואש/לא שווה את הסיכון".

וזה באמת מרגיש לא שווה את הסיכון לפעמים

מעין תפיסה של "אם אני משלמת כסף לאתר הזה זה כמו לשלם לאתר היכרויות וזה אומר שאני נואשת וזה אומר עלי משהו". 

אבל מה נעשה שמחנכים נשים לא להתחיל ראשונה, ולא להיות נלהבת, ולא לנסות או להניח אלא לחכות שיגשו אלייך, ומה נעשה עם זה שזה לקח שנלמד ונשאר גם בלהט"ביות ואז יוצא שאני וחברות קוויריות אחרות מוצאות שאנחנו כולנו פשוט לא מעזות להתחיל ראשונה או לקחת יוזמה 

וגם כאן, הרי הרוב כאן לא עומדות לכתוב ראשונות, כי אין בכלל אופציה והן באותו מצב כמוני, לא רוצות להיראות נואשות כשהן בסך הכל מחפשות קשר שיתאים להן ומוצאות פוטנציאל בלי יכולת להגשים אותו אלא אם יש למשתמשת בלוג בו ניתן להגיב. גם כשיש זה מרגיש מוזר לכתוב על בלוג שהוא שלה ועבורה משהו ציבורי שמניח את העניין שלה.  

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י