אני חושבת שזה הכי וואט דה פאק שלי עד היום כלפי עצמי, כי זה אף פעם לא קורה לי, בטח שלא מול דמויות כאלו, אבל קלטתי את עצמי עכשיו חושבת על רופא חדש שפגשתי היום כסאב קצת. אולי כי הוא היה כזה צעיר (עדיין מבוגר ממני במספר שנים כפי שניתן לצפות אם הוא כבר רופא מומחה) ונעים ונחמד ובאמת קשוב, ומסתבר שהוא מטפל במומחיות שלו גם ספציפית בבית חולים תחת מחלקה לבריאות הנפש בה חלק מתמודדות עם הנושא של המומחיות שלו, ואני הרי מטפלת בבריאות הנפש, אז חוויתי חיבור קל מזה והוא קצת שיתף בסוף הפגישה על חוויות מטופלים, עם כל זה ועם רמת הקשב וההכלה שלו פשוט גרמו לי עכשיו (הרבה לאחר סיום הפגישה) לדמיין אותו על הברכיים ומחייך וזה עשה לי שוק קטן של ״מה זה זה למה זה זה״
זהו אני משועשעת מכך שיש לי פעם ראשונה את החוויה הזאת של קראש על דמות בתחום הבריאות שמטפלת, ושעם זה אין למשיכה שום חפיפה עם משחק רולפליי על כך שהוא רופא