סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הרפתקאות, ובעיקר חוויות ומחשבות שלי כפי שנתפסות לי באותו הרגע

שיתופים על החיים שלי ועל החוויות הפנימיות שלי עם עצמי כדומית והקונפליקטים שמגיעים עם תפקידי המגדר מול הקוויריות שלי, וכן הרצון שלי לפרטנר-ית והאתגרים במציאתה-ו
פלוס, לא כולי, אלא חלקים ממני כפי שמתרחשים באותו הרגע, חוויות של תקשורות מכאן ומחוץ לכאן (מעוניינת שיהיו עוד יותר חיוביות משליליות), בתקווה שאני לא נקראת כמישהי מתוסכלת מידי בכתיבה שלי כי אני כותבת מידי פעם על ההטרדות שאני חווה כאן ובכללי על מצבים כאלו בשביל הסיכוי (שכבר קרה) שמישהו יקרא, ילמד ויבין.
אני כן מתוסכלת, אבל זה יותר כעס צודק.
גם בתקווה שהכתיבה שלי בעודה אותנטית לרגש שאני מרגישה באותו הרגע, תכיל גם את הראייה שלי את היופי של בדסם, של הדברים היפים הקטנים והגדולים בעולם, ומספיק את עצמי בשביל לעורר עניין (שוב, לא לכתוב לי אם אתם מתחת או מעל לגבול הגיל גיל 23 עד גיל 29).
לפני שבוע. יום שבת, 25 באפריל 2026 בשעה 5:08

welp, עשיתי הפסקה כאן ומסיבות טובות, וחזרתי לכאן כי קרה ונגמר הקשר הקצר שהתחלתי לפני חודש ככה. 

מאוד מאוד שמחה לומר שראיתי בקשר הזה שבאמת למדתי מהקשרים הקודמים והאחרונים שלי על כמה שאני צריכה לתקשר (מרגיש לי לא מוצלח לחשוב על הקשרים האלו בתור "וואו תודה לכן שלימדתן אותי משהו שאני משתמשת בו היום למען קשרים אחרים" אבל זה אכן קרה וככה אנחנו לומדים כבני אדם). בעיקר גאה לומר שברגעים בהם פעם הייתי נמנעת ובורחת כי הייתה שם המון חשיפה עבורי, או כי הרגשתי שהוא התרחק, או מה שלא יהיה, אני המשכתי לכתוב והמשכתי לתקשר ולא הלכתי למקום אחר. היה לי באמת באמת נעים עם הבחור הזה, ולשם שינוי לא הייתה לי את הכמות הרגילה של ספקות עצמיים בנוגע לרגשות שלי ולמשיכה. כיף לדעת שאני יכולה להרגיש ככה, כי הרבה זמן לא הרגשתי ככה לפני, וטוב לדעת שאני מסוגלת לזה. 

הצלחתי לתקשר את זה שאינטימיות פיזית לוקחת לי זמן מבחינת יזימה, לא הכי תקשרתי כמה שאני נכנסת לתוך הראש שלי כשאני עושה משהו, ושזו הסיבה שלוקח לי זמן, אבל אני מאמינה לגמרי שאם היינו ממשיכים הייתי מספרת ומתקשרת גם על זה. לא הכל קורה מיד.  

עם זאת, אספר שנגמר. זו לא אני שסיימה הפעם את הקשר אלא דווקא הוא שרצה דברים אחרים. ושוב, באמת טוב לדעת שאני מסוגלת להרגיש עצובה ככה ומאוכזבת ככה, כי הרבה זמן לא הרגשתי את זה מול אדם שהיו לי רגשות אליו. 

היה מעניין לשים לב בreal time איך אני עצובה ואז זה שקט פתאום בתוכי כי אני מרגישה לא בנוח להיות עצובה או מאוכזבת ליד א-נשים, אבל אפילו למרות זאת הצלחתי להביע שיש בי גם רגשות אכזבה. 

זהו, אני חושבת שאני בהפסקה מלחפש קשר עד שאני מסיימת את המשימה הבאה שלי לקראת סיום התואר. לפעמים אני מחפשת משהו זמני כי אני חווה חוסר שליטה ורוצה לחוות שליטה בכך שאהיה בשליטה על מישהו, אבל זה לא מוצלח כלפי הצד השני ולא משם אני אמורה לבוא לבדסם בעיקרון (למשל כרגע אני כאן כהימנעות כנראה מהכתיבה של התזה). אז כן, כך נפל הפור.

בתוך כל זה, אעלה לעצמי ואגיד שאני מאמינה שאני עושה עבודה ממש טובה לפחות בלתקשר על דברים עם הקרובות והקרובים אלי. (כותבת את זה לסאנה העתידית שתהיה עם ספקות)

לפני 3 חודשים. יום שלישי, 20 בינואר 2026 בשעה 10:45

משהו משהו על זה שקוהוט קרא לדמויות הראשוניות שבונות בנו את העצמי selfobject יחד עם העובדה שאני אוהבת לקרוא לסאבים-ות object ולהשתמש בהם, זה בעצם object של הself (כאילו, אני). 

 

נ.ב. הפאן בכותרת הפוסט הוא כי הגישה של קוהוט נקראת פסיכולוגיית העצמי, אבל בעצם עשיתי לעצמי ניתוח, הא הא!

נ.ב.ב. אינני פסיכולוגית, אלא מטפלת בתחום הרפואה ובתחום בריאות הנפש בלימודים אקדמיים מאוד מאוד ארוכים של משהו אחר, פלוס גם עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, אז את זה יש לי.

נ.ב.ב.ב. שימוש באובייקט זה בכלל וויניקוט, משעשע.