אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הרפתקאות, ובעיקר חוויות ומחשבות שלי כפי שנתפסות לי באותו הרגע

שיתופים על החיים שלי ועל החוויות הפנימיות שלי עם עצמי כדומית והקונפליקטים שמגיעים עם תפקידי המגדר מול הקוויריות שלי, וכן הרצון שלי לפרטנר-ית והאתגרים במציאתה-ו
פלוס, לא כולי, אלא חלקים ממני כפי שמתרחשים באותו הרגע, חוויות של תקשורות מכאן ומחוץ לכאן (מעוניינת שיהיו עוד יותר חיוביות משליליות), בתקווה שאני לא נקראת כמישהי מתוסכלת מידי בכתיבה שלי כי אני כותבת מידי פעם על ההטרדות שאני חווה כאן ובכללי על מצבים כאלו בשביל הסיכוי (שכבר קרה) שמישהו יקרא, ילמד ויבין.
אני כן מתוסכלת, אבל זה יותר כעס צודק.
גם בתקווה שהכתיבה שלי בעודה אותנטית לרגש שאני מרגישה באותו הרגע, תכיל גם את הראייה שלי את היופי של בדסם, של הדברים היפים הקטנים והגדולים בעולם, ומספיק את עצמי בשביל לעורר עניין (שוב, לא לכתוב לי אם אתם מתחת או מעל לגבול הגיל גיל 23 עד גיל 29).
לפני חודש. יום שלישי, 20 בינואר 2026 בשעה 10:45

משהו משהו על זה שקוהוט קרא לדמויות הראשוניות שבונות בנו את העצמי selfobject יחד עם העובדה שאני אוהבת לקרוא לסאבים-ות object ולהשתמש בהם, זה בעצם object של הself (כאילו, אני). 

 

נ.ב. הפאן בכותרת הפוסט הוא כי הגישה של קוהוט נקראת פסיכולוגיית העצמי, אבל בעצם עשיתי לעצמי ניתוח, הא הא!

נ.ב.ב. אינני פסיכולוגית, אלא מטפלת בתחום הרפואה ובתחום בריאות הנפש בלימודים אקדמיים מאוד מאוד ארוכים של משהו אחר, פלוס גם עשיתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, אז את זה יש לי.

נ.ב.ב.ב. שימוש באובייקט זה בכלל וויניקוט, משעשע.