אהבה פנטזיות וכל השאר...

מלכה... רוצה ללמוד להיות מלכה.

מישהו יכול ללמד אותי?

אני מלכה . אני יודעת.  אבל איך מלכה מתנהגת. מתנהלת. מנהלת. איך היא שולטת??

את זה אני לא יודעת. זה לא משהו נוכח בחיי.

אני רוצה להיות מלכה במלוא מובן המילה. להשיג מה שאני רוצה. להיות משוחררת!!!. לדרוש. להתענג. לאהוב. 

איך . כמה ומתי שאני רוצה.

אז הרבה זמן של חקירה. קריאת פרופילים. התכתבויות ארוכות. שוטטות בעולם הבדסמ.

עד כדי התמכרות. חייבת להודות.

הבנתי שסטיות אין להן סוף. כמו האהבה שלי לחיים. כמו האהבה שבי לבריאה. התשוקה. שלא נגמרת. ואני מזה מאושרת.

אבל מי אני מה אני. מה הולך פה.  והאם  אני שייכת?

עדיין בודקת. אבל יודעת למה אני מסרבת. ומה אני לא מעוניינת:

לא רוצה להיות הזונה שלך.

לא כלבה או שפחה.

לא לעבור השפלה. חנק או כניעה.

גם לא רוצה:

להקריב אותך קורבן.

לא להתעלל בך.

לא לנצל אותך מנטלית. מינית או כלכלית.

לא רוצה מכות חשמל.

לא מחטים ולא דמים.

לא רוצה להשתרבב בנישואים רגילים ולא פתוחים (זה עולם חופשי פה לא?)

תודה לכל הכותבים. המנסים. המתאמצים. 

כשאדע. שאבין מה אני רוצה. אני אכתוב פה. וכנראה שגם אמצא את הבדסמ/ית המתאימה.

או שלא?!

עד פה....

 to be continued

Yuli

זה התחיל לפני חודש. נפגשתי עם קולגה שמשך אותי מאז ותמיד. משהו שאי אפשר לתאר במילים.שהוא מעבר לפיסי. לכן אני נזהרת כשאני אומרת שחשוב לי מראה של א-נשים.

התידדנו. הפכנו חברים. לא בטוחה עד כמה. אבל אני כמהה לעוד ועוד ממנו. לא בפאן המיני פיזי. אלא המנטלי. ההשראתי. מרגישה מובלת אחריו. לטובה. קןרים לי דברים. חיוביים. לא שוכחת את האכזבה שהייתה לי במפגש עבודה איתו. אלא לומדת ממנו. ככה מתפתחים בחיים. צומחים.

באחד המפגשים הוא סיפר לי שניטים וללבוש שחורים. עושה לו את זה. בפגישה הבאה שלח לי לינק למקום המחודש של הדאנג'ן. 

הייתי מופתעת שהוא חושף אותי לצד האישי. הפרטי שלו. בכל זאת מין. בשבילי זה תמיד היה מוגן. שמור וזהיר. התלהבתי. כמו ילדה קטנה שראתה ממתק. סוכריה. חיוך ענק. עיניי נפתחו לרווחה. 

ואז שאלתי איך אני מגיעה לאינטרקציה עם הקהילה? והוא שלח לי לינק לכלוב. כאן. 

בלעתי כל מידע בשקיקה. 

קראתי פרופילים. דמיינתי דברים. לא ידעתי מה אני רוצה אבל המוח שלי ייצר הורמונים חיוביים שהגיעו לי למקומות נסתרים. עניתי כמעט לכולם. אם יש משהו שהוא טבוע בי, זה כתיבה. אהבה לאנשים וחשיפת רגשות. אז התחלתי לחקור. ולחקור.

הכל עדיין בפנטזיה ושום דבר עוד לא מומש. אני לא באמת ילדה. ז"א ילדה בת 44. ילדה גדולההה

אני שמחה שהיקום מפגיש אותי עם אנשים פתוחים ומכילים. אנשי חופש אני קוראת להם. אנשים מעצימים. אני כזאת. אבל יש לי עוד הרבה לגלות. 

המשך יבוא...