איזו
התמסרות.
איזו תשוקה.
שתי וערב.
רק לא
לשכוח
כמה מדכאת
ולפעמים גם
רקובה
היא הממלכה.
לפני 14 שנים. 12 במרץ 2010 בשעה 19:27
איזו
התמסרות.
איזו תשוקה.
שתי וערב.
רק לא
לשכוח
כמה מדכאת
ולפעמים גם
רקובה
היא הממלכה.
שבת עונג ! 😄
אתה מחייך
כשאתה
רואה את
השפתון
האדום
מדם
על שפתי.
אוחז
בסנטרי
ומנשק.
נעים לי.
הנשימה
מתקצרת.
והזמנים.
רגעים שנערכים.
לגעת רק בי.
אתה תבוא
בצהריי הליל.
ותפיח בחיוך הזה
את קצותיו.
בוקר אור פרא ! :)
ידך חופנת
את ירכי
יוצרת אנקה
בערפל מלוחלח.
אני לא
באמת מוכרחה
לראות
את הכמיהה
נצרבת עמוק
עמוק בתוך ההר.
פותחת לרווחה
את התריס.
יערות של ירוק
וגגות אדומים נפרשים
מעל בתים קטנטנים.
כמו קומקומים מהבילים
בתוך מסך
צבעוני של משחק ילדים.
מ ז ג
א ו י ר
ו ר ו ח
מ צ מ י א ה
ל ה ב ט ח ה ..
אשה.
זמרת. ענקית.
המילה שלי
מכסה טפחיים.
וזה לא כי
אני מנסה להסתיר (נהפוכו)
אלא כי
אני פשוט
לא מסוגלת לתאר.
בוקר קסם ורוח פרא 😄