א ו ר פ ר א

רטוב?


ופוך זו מילה גסה?

תודה יקירתי על החיבור הנהדר:)

לילה מופלא וחמים במיוחד.

סיפרתי לאדוני
שהרגע חבטתי
בשטיח המאובק שלי
וגיליתי הימצאותם של
שרירים חדשים לאורך זרועי.
- את רואה? הוא אומר,
איזו התמסרות?
איזו נתינה ענקית
מתקיימת כשהאדון
נקרא להצליף
בשיפחתו האהובה?
בטח בטח ..אני מהנהנת...
והוא ממשיך..
- מת לראותך מצליפה...
שאביא שטיח?

אפילו
שבחושך:)

טיפות של
אכזריות
נוטפות
ממני.
טיפ.
טיפ.
טיפ.
דם ממלא
את אצבעותיי.

אז
אני מפנטזת.
רק אותך.
חולמת.
רק על ידיך.
ואתה בתוכי.
רק על הכוח
שבך.
משתעשע: אני
הראשון והאחרון.
ואהבתך.
ורק נפשך.
משקיטה בי
סערות.
אז?
תרביץ לי.

אתה מתבונן בגוף הלבן
בהנאה ואומר:
כל זה נועד לעינוגיי.
למלא אחר תשוקות אפלות.
כל מה שלמדת עד היום
שיננת עבורי.
-איך אתה יודע אדוני.
ואתה חופן בכף יד גדולה
את הבשר תוקע אצבעות
עמוק ולוחש:
לא רק אני אמור כבר לדעת.

בוקר אור ליקיריי(יום חמישי ..ייששש) ולגבר הנערץ והמדהים שלי.

הוא
אומר לי ש:
אם זה כך.
אני אוסר עלייך
להשתמש בו.
אני מלאים את
סימן הקריאה
שלך.
לעולם לא תעזרי בו.
גם אם עכשיו את
נורא צריכה
אותו.
פתאום.
זה סימן ששייך מעכשיו רק לאדונך.

גם אני הייתי נעלבת לו.
הושיב אותי
על ספה נמוכה ולא
זרק אותי עליה
כשהתחת שלי מתנוסס אל על.