הערב התחיל כרגיל - חיבוקים חמים בכניסה, הרגשה של בית, אבל הרבה יותר סקסי. אנשים יפים, יפים מאד, אווירה מחשמלת.
היתה קצת דריכות בהתחלה, מי שהיתה בסוד העניינים חיכתה להפתעה המדליקה שדורה ארגנה לאור - ואכן ההמתנה היתה שווה. הרקדן היה הורס שאין דברים כאלה, אבל התגובה של אור היתה פשוט priceless. היה כל כך כיף לראות אותה מוקפת באהבה שכל כך מגיעה לה.
אז קרתה תקרית פחות נעימה, לא אכנס לפרטים, אבל האביר שלי נפצע והדברים קצת התדרדרו בצורה מלחיצה ונאלצנו להזמין מד"א.
אתחיל מהסוף, הוא בסדר גמור, קצת כועס על עצמו, ללא שום סיבה מוצדקת, אבל הוא בסדר - וזה מה שחשוב.
מהרגע שהבנו שהוא לא בטוב, היינו פשוט מוקפים באהבה - אין דרך אחרת להגיד את זה.
נתחיל מהבחור המקסים, לא בטוחה אם הוא רוצה שאציין את שמו, שקלט את המצב, קרא לי, הזמין את מד"א ועמד בצד בשקט עד שראה שהכל בסדר. תודה לך.
ואז כל הצוות של אורדורה פשוט עטפו אותנו בחום, דאגה ואהבה.
אור ניגשה כמה וכמה פעמים, ליטפה לו את הפנים, הצליחה להצחיק אותו, חיבקה אותו - היא היתה פשוט מדהימה
דורה קרקרה סביבנו כמו אמא אווזה - דאגה לנו לכל מה שהיינו צריכים
מתי ונתי וידאו שהוא בסדר - נתנו עצות של "גברים" - תרגע אחי, יהיה בסדר :-)
הדי-אמים השונים יצאו כמה פעמים לוודא שהוא בסדר, שאנחנו בסדר
שחף, הברמנית והאגדה, גם היא לא הפסיקה לוודא שהוא בסדר, הביאה לו לשתות, לאכול, עטפה אותו בחום
ריטה, הדי-אמית הכי מדליקה ביקום, גם היא, שוב ושוב, וידאה שהוא בסדר. בשלב כלשהו היא הצליחה אפילו לשכנע אותו לשכב על שולחן המסג' (המאד מפנק, מקווה לנסות אותו פעם בנסיבות שמחות יותר) ואף כיסתה אותו בעדינות במעיל הפרוותי שלה!!!
כמובן שכל מי שהיה במסיבה וקלט גם ניסה לתמוך ולעזור.
מעולם לא הרגשתי כל כך מוקפת באהבה ודאגה. היו רגעים מלחיצים שהייתי על סף בכי ושחשבתי שאני עומדת למות (כן, כן, הכל סביבי תמיד 😃
חברה טובה אמרה שהוא כרגע בחוב אליי על השנים שאיבדתי.
יש הרבה מסיבות והרבה ליינים - אבל אורדורה זה בית.
