מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי למה "שאסור" ,התחושה לא ללכת בתלם,לא להיות כמו כולם להיות קיצוני,מאוד מצאת חן בעיני...
שליטה אצלי זה סוג של קיום.
אני מאוד אוהב את הרעש של השוט,אבל גם מאוד אוהב את השקט שבו רק העיניים מדברות,אני יכול לשלוט בך מבלי לגעת בך.
אני אוהב לקרוא את הבחורה שנמצאת מולי, לפעמים זה כמו ספר פתוח לפעמים זה ממש קשה... לפעמים הדרך תהיה ממש קשה,אבל דבר אחד אני יודע
בסוף זה משתלם
בסוף,את תתמסרי אלי, וכל כך תאהבי את זה
בסוף את תסמכי עלי, את תתני לי את הדבר הכי חשוב לך,וזה את.